[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על ליאת קורןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את ליאת קורן
ושוב אתכם ושוב אתכם
ושלום עליכם
ועלינו
על כולנו

(מאת: לא זוכרת)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הוא הציץ עליה כשהיה נדמה לו שהיא עסוקה בשיחה עם בעלה וראה את
הרגליים הארוכות שלה, כמה היא יפה, ושקטה, ובסך הכל כבר ילדה
גדולה.

טוב הבנתי. הבנתי את הקבלה הקוסמית שלה, את שלוות הנפש הזאת.
היא באמת משהו אחר. הכל עובר מעליה, או מתחתיה. בכל אופן לא
נוגע בה.

"רגע, איך אני מזהה אותך?"
"אני אלבש סוודר שחור ואני אהיה הבחור היחיד שיעמוד ליד הדלת
של הדירה שלך."
"אל תהיה בטוח."

אולי עוד נתייאש מהניצחון המזהיר ונרים דגל לבן יום אחד. בלי
אזהרה, כמו בימי החסד בספטמבר, כשהמציל בחוף יכול להבחין
בנצנוצים כחולים של ים צלול וקו האופק חד ונקי.

הנרי הלהיט את הבנות בחוסר האכפתיות שלו, תקע את הזין שלו בלי
לשאול אותן קודם. ואז הוא מת בשנות השמונים ואני לא הספקתי
להכיר אותו והוא לא הספיק לזיין אותי, לשפד אותי, לתקוע לי
אותו.

אני לא יודעת למה קיוויתי, אחרי הכל הייתי כבר בת שתים עשרה,
וידעתי שאבא שלי הוא לא האבא השוטר של גלית, שמחבק אותה כל
יום. כל יום!

סלים, זרוק פה עוד מנה! הלחיים של ראש הממשלה נפוחות ואדומות.
הוא אוכל סחוג בכפית. אפשר לטעות ולחשוב שהוא נחנק מרוב
חריפות, אבל העיניים שלו צוחקות ונוצצות, כך שבעצם, בשקט בשקט,
נראה שהוא די נהנה מזה.

שתקנו מול הטלוויזיה עד שנגמרו כל השידורים ואף אחד לא הראה
כוונה ללכת לישון.
הוא העיף אלי רבע מבט ושאל אם אני רוצה לאונן איתו. רציתי.

בפעם הראשונה שהלכתי למטבח היתה נחישות בצעדיי, כאחת שיש לה מה
להשיג בסופה של דרך, אך מצאתי את עצמי עומדת בפתח המטבח, בוהה
בחלל העכור שמעל המקרר, תוהה מה הביא אותי לכאן.

"טוב, בואי נעשה עוד פתיחה", היא אומרת, מוסרת לי שוב את
הקלפים. "תערבבי. אבל הפעם," היא עוצרת אותי בידה, "תחשבי
עליו, עלייך, על שניכם יחד, פשוט תתרכזי בזה, בסדר? כדי שתצאו
לי יחד בקלפים".


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
הבחור ההוא, תכול העיניים
נגע בלבי ופגע

רותי טיילה לבדה בגן
כשלפתע פגשה בטבח מאורגן
שניסה לעורר בה עניין

והיה וניתנה לי ההזדמנות הגדולה
והיה ולא פספסתי וחזרתי להתחלה
כי אז ידעתי שיש לכל זה הסבר
וידעתי שזמני יגיע, ביום זה או אחר

ארוטי
וידי הימנית נעה בשקט מופתי
והסיטה קלות את שולי שמלתי
ומעל השולחן אותם השניים
מחייכים אלי בזימה - נועצים בי עינים

חלמתי שאני צועקת עליך ואומרת לך הכל

כף הרגל שלי יפה

לא יכול להגיד לך אחרת
אבל את בכלל לא עוזרת
ואם לא אכפת לך גברת
אני הולך ואת נשארת

הכי אני אוהבת ללכת לשוק

בכל פעם שהיא פתחה את המקרר
היא ראתה את השם שלה על קופסת
השמרים ומיד סגרה אותו בכעס.

לא, אני לא דואגת שתלך עם אחרת
לא, אני יודעת שאני היחידה

תן לי
אל תתן לי - מה זה כבר משנה
בכל מקרה אני רודפת אחרי משהו אחר
צל משתנה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני ראיתי את המספידים
שמעתי את הדברים היפים שאמרו
והסמקתי, ונבוכותי, ואטמתי את אוזניי כשהגזימו בעלילותיי

יומן
אני חיה בעולם ביניים. לא ממש בפנים, לא ממש בחוץ, אולי גם לא
ממש חיים.

יומן
בסוף כיתה ו' קרו שני אירועים ששינו את מהלך הדברים לנצח:
התחלתי לקרוא את הספר מ-12 עד 16, ונתקלתי לראשונה בחיי בסרט
שלא עסק בשום דבר שהכרתי מהטלוויזיה הלימודית.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
עשיתי פלייה רלווה עד שהתחלתי להרגיש שאני מייצרת זיעה, פתחתי
עוד קצת את החולצה מול המצלמה ועצרתי להביט היטב בזין העומד,
עד שהזין נחרד ממבטיי, התרכך והשתלשל בריפיון מביש מבעד לרוכסן
הקרוע של הסוטה בגינה.

בנות שעשו קוקו בלוף נראו ילדות טובות בסך הכל, לפחות בשעות
היום, בבית הספר, אבל בלילות הן רצו להיות מנוסות יותר, ומתחו
את הקוקו קצת יותר גבוה מהרגיל.




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
פישרמנס פריינד,
בלעדיהם- אני
חצי בנאדם.



יהושע


תרומה לבמה





יוצר מס' 1804. בבמה מאז 31/1/01 11:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לליאת קורן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה