|
שלום לך,
אני שמחה שבאת לבקר בדף היוצר שלי,
אשמח מאוד לתגובתך באשר היא,
לפי דף יוצר שלי יש לי המון מבקרים אבל מעטים מחווים
דעה,הייתי רוצה שכל מי שמבקר
כאן יחווה דעתו.
אם יש שאלה אשמח לענות.
אני מקווה שתהני/ה,
שלכם
ליאת.
... איש עצוב, איש אוהב, איש כואב, את כאב הסופניות, כאב
הפרידה, כאב ההשלמה עם הסוף
שקרב ובא.
|
ורוד עמוק צבע הוילון, מראה עתיקה שמתוכה משתקת תנוחה ארוטית
אהובה עלי, אתה אחורה לופט את פיטמותיי....
|
להיות מלך זה לא לקחת החלטה,
להיות מלך זה לקבל מינוי...
|
תלאות האישה המדהימה לא הסתיימו, וספק אם אי פעם.
אותה אישה מדהימה המשיכה לפזז ולהתנגד לרגשות האהבה, עד שהבינה
שאי השפיות אורב בכל פינה, עד שהשכילה להבין שלראות זה לא
להסתכל... ולקרוא אדם ומצב...
|
בעודה מפזזת לה ורוקדת, נדהמה לראותו במקום שהוא עצמו "סלד"
ממנו ואף מנע ממנה את השמחה ללכת לשם.
"מה הוא עושה כאן?" תהייה חלפה במוחה, והוא, עם פנים נאיביות
וחיוך, מתקרב לעברה ונושק לה, כאילו כלום לא קרה.
|
...זאת האישה על סף אובדן שפיות, "נפלה" לשינה, שינה ארוכה אין
סופית,עצבות אי תפקוד, ואל נשכח זו הייתה אישה מדהימה...
אף כשחלתה והייתה על סף אובדן שפיות עמד האיש על דעתו לעזוב,
למרות "אהבתו" לא יכל לוותר על הרצון שלו "לראות" רק את
עצמו...
|
איך אדון היגיון
יוצא למלחמה
באדון רגש
חניתות ופיגיונות
דו קרב לאור השמש.
|
אושר של יצירה
אלוהים
אני
אתה
|
999 עברו ואני בדרך
לעוד אלף
ותוהה? מי אתה?
האחד הבא?
האלף הבא?
|
ובאחוזתי הכל פורח
שלל ורדים
ומתיקות של ריח
קרני שמש מלטפות
|
חלמתי שחיפשת אותי
ומצאת,
איש זר,
|
ואין איש
רק אני אתה,
שולחן כיסאות
ארוחה כיד המלך.
|
... מצב אפור
לא לכאן, לא לשם
מצב נייטראלי...
אולי צדקתי?
|
...כנהימת המיים מחשבותייך...
מגע של משי כפות יידיך.
|
בועת סבון שקופה
שאיני אל עולם וורוד
שם אין מכאוב...
|
בין שברי הלב,
נפש בוכיה
מלבלב לו עץ...
עם פרי בוסר רענן,
|
בשעה קשה
שליבך אינו מוצא מנוח
הנני כאן
מחברת אות לאות...
|
כשנפש נושקת לגוף
אזי, נשקתי למציאות
חיבור הנפש לגוף...
|
גל של חום
הציף לב כבד,
גל של חום
מחוף זר.
|
...המגע שלך זה...
הליטוף שלך...
החיבוק שלך,
זה השפע שבעולם...
|
אנחנו מהלכים
בשדה מוקשים
מושכים את אהבתנו
לשדה נפצים...
|
אותו המקום
ואנחנו אותם האנשים...
ואולי לא?!
|
נראה שהאור תמיד שם
מחכה לאיתות
לרשות,
לעלות ולזרוח
|
והחופש לא תמיד מוגדר
הוא לא תמיד ברור
פרוץ...
|
...עולם דמיוני שהכל אפשרי
זוכר?
איך ישנו מחוברים?
מחובקים?
|
...חיבוק מדמי,
חיבוק מבשרי,
המשך השושלת
קיום החיים...
|
...ילד המוסיקה
גדל בין תו לתו,
היום הוא איש גדול ורם
רוקד את ריקוד חייו.
|
ילד תוסס
ילד חושש
"חושש" מהפתעות החיים
ילד דואג
ילד אוהב
אהבה ללא גבולות חוצים.
|
יש ילד שנשאר
מוכה,חצוי, מושפל
נשאר באותו המקום
זה הקן שלו...
|
יש לי מחשבה גדולה
וכולה נתונה לך,
אתה ושוב אתה
ורק אתה
במחשבותיי.
|
יש דקות
שנדמה שהרוח לא תפסיק
להרוס
ומיד אחר כך
זה לא כלום.
|
הלב ממאן
להגיע לים,
וזה בגללי
יש כאב בים הזה...
כאב מפלח את ליבי
|
עצובים מהעוני,
עצובים מהשכול
עצובים מהחולי,
עצובים ביום חול.
|
...בספרות בתת מודע
אומרים: "לתת קרדיט לנעשה"
|
לילה טוב מאבא...
מתחלף במבט
מאיים...
ברודנות
תקיפה
|
סקס איתך
נפש בוכייה
מילים עדינות שזורות
בליבך
|
צרור מחשבות בסרט סגול
על הדרך שלך,
נותנות את אמוני בך
גורמות לי להבין
שזה בדיוק מה שנזקקתי...
|
געגוע לתחושת
בטן נעימה
גליי חום טרופיים
|
זה אתן מחשבות ומשאלות,
מתנגחים זה בזה
ויוצרים לי חלום.
|
חייו של אדם
כצבעי העולם,
הוא
מישהו - כל מישהו הוא משהו מורכב.
|
במפגש בין שלשת
העולמות שלי,
שם - אני מוצאת
את עצמי
|
ורק מקל קסמים
יכול לגרום כאן נס
להעלים את הכאב...
|
לא הבנתי עד הלום,
את הניכור
חסר פשרות
שמתנכרים אלייך
|
מושכת את הנפש שלי
במדרגות אל על...
ושם מוצאת את מנוחתה...
|
... זה לא אנחנו
אלו הנשמות שמחפשות
את עצמן...
|
לא הבנתי איך הלכת
איך אותי כך לבד
נטשת
את "הילדה הכי יפה בגן"
|
עם חלוף הימים
סערת הגשמים,
סערת המלחמה הולכת אני ותוהה
אם אראה אותך????
|
להבין מסתורי ליבך
אהובי,
במבט אני בתוכך
|
אמרו לי שהמחשבה הזו
זו בריחה...
אמרו לי שאני פוחדת מאהבה
|
אבל שם בפנים,
יש איש חבוי,
כבוי, חושש, בודד...
|
כמה את יכולה
לשכון בממלכתי
עצבות שוררת?
|
אבל לא חשבתי,
שתלכי לי שם...
שרגעי המוות יאפילו עלייך
ונשמת כבד
|
שבילי האכזבה,
ראשיתם באדמה עקרה
ובאחריתם נותרה
שממה...
|
ספרי לו, שמש אדירה,
כמה נפשי קשורה אליו,
קרני אור חמימים,
שלחי לאהובי, שמש חביבה.
|
שמש סתיו
נעימה
מה יפה מראיך עכשיו
כשבשמי האלוהים
מתכנסים העננים
|
יש משהו בתוכינו פנימה
שלא מובן
שנינו נרגשים...
אורות מהבהבים...
|
תלאות הנפש שלי-שלך
קולעים ביננו צמה...
התחושה מלטפת את
תלאות הנפש...
|
אנשים מעניינים הם היוצרים. אנשים מורכבים, לא פשוטים, כל יוצר
מחפש חלק אחרון בפאזל החיים.
|
כן אלו החברים שלי,
אוהבים אותי את שמחתי את חיוכי,
|
אני חשה בו, צמרמורת אוחזת בגופי ואני נכנסת לחדר וסוגרת רת
הדלת, אני חוששת שהוא ירצה לבקר בחדר בו המטופל שלי שוכב...
|
ועל ענן לבן,
את מלאכית קסומה
התגעגעתי,
את יודעת עזבת אותי לבד!
|
לפעמים אנחנו "מלבישים" השערות משלנו על אנשים שיוצרים מציאות
מסויימת בחיינו... באותו הרגע איבדנו קשר עם המציאות!!!
|
נפש הילד
עולם של חמאה
רוצה ליטוף, הגנה
יש סיבה שבחוק
הוא "קטין"
|
"אלוהים יהיה מובטל אם לא תשאירי לו קצת עבודה"... אמרה לי
מכרה.
|
... קופסא אטומה ששומרת על שפיותי,
כמו דואגת שלא אמצא את סודות חיי... העמוקים.
|
זה היה זמן כפול, כאילו זמן בתוך זמן
|
בחור צעיר שמחפש בתו הקטנטנה, ספק הייתה ספק לקחו אתה
ואחד שמדמה עצמו זמר...
|
כמו תמונה תלת מימדית,אדם פוסע ואיתו דמותו שלו בזמן כפול,
|
היו טובים... היו חומלים... הושיטו יד... הזיזו שפתותיכם
לחיוך
ולמילה טובה, ולא לגיחוך, אחרי הכל אתם היום בזמן הזה,
אך מי יודע מה טומן המחר?
|
... ואני לבושה שמלהשל מלכה, מלכת ממלכת הדמיון,
ובידי שרביט צבעים שצובע הכל וורוד,
בניתי לי טירה בממלכת הדמיון,המעבר למציאות משעמם אותי...
|
האישה המדהימה הגיעה לבית הנסיך החדש, הוא חיכה לה מחייך, לבוש
שחור לבן ממש לטעמה, בהירהורים שלה עם עצמה. "נחמד להיות בחברת
מישהו אחר". התחושות הפתיעו את זו האישה, אישה חכמה אמרה " את
הכל נדע בדיעבד"
|
אכן ההחלטה לצאת מהמצב טמון בראשה של האישה המדהימה.
זה מספר חודשים שהיא לבדה, יש לה המון חברים חברות מחזרים
והצעות בלי סוף, אך היא העדיפה להיות בגפה. אכן "נתקעה" שם,
בדיוק במקום בו אוטוטו איבדה שפיותה.
|
...שם ברחבת הריקודים פוגשים את כל "אוהבי החיים" אלו ש"הולך"
להם בחיים ושמחת אמת בם, ואלו ש"לא הכי מסתדר" להם ובורחים
לעולם של תעתועים....
|
הוי הכאב הזה שבאובדן,
הוי מלאך המוות...
מהיכן באת ולאן אתה הולך?
|
"הטלפון שלך נפל למיים"
יצאתי מהמעלית צועדת לקראתו......
|
לו הבנת ולו לרגע שי כשמך,
זה הרמז הכי בעולם...
איך לא הבנת?
שי...
לי - את...
כשאני אומרת שי...
ואתה לי - את.
|
אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
|
|
זה שערפת היה
שבועיים בחיים
אבל הוא בעצם
היה מת, רק
מוכיח שהתאוריה
שלי עם החתול
היתה נכונה!
שרדינגר |
|
