1989, חורף, אלא מה.
אוהבת במיוחד לשיר, לשחק, לכתוב.
השראה: התנ"ך, גרוסמן.
אוהבת שוקולד. חולמת לטייל בעולם.

           
    "ואל תאמר: אהיה אשר הייתי.
   כי לא תהיה אשר היית.
ואל תשכח שגם פרדס אפל נותן פרחים לבנים.
         ואל תשכח אותי." (יהודה עמיחי).

איגי פואנטה רק המראה של איגי גורם לאנשים להרגיש שעשו משהו לא בסדר. העיניים המצומצמות היוקדות האלה שלה. כאילו בוחנת אותך כל הזמן. זה לא פלא שהיא שונאת בני אדם. זה כמו המצב שלי עם החיות. הם שנאו אותה קודם.

משהו עצב צף דמיון עולה עתיד. מכאיב לחשוב, עבר.

אלו הם באמת חיי אהבה בשתיקה, בלי דיבורים כלל, דהרנו יחד על אופנוע מתפרק, בין שדות שיבולת שועל ירוקה רעננה, חדשה, ביד אחת חיבקתי בחוזקה את מותנייך, בשניה דגדגתי את עורפך, אתה צחקת והעפת את ידי, ואני גערתי בך שתשאיר את שתי הידיים על ההגה.