|
הרוח שורקת בין עצי הארזים.
השלווה מופרת רק על ידי הרדיו.
המילים מתארות את מצבי הנוכחי.
"איזה שעמום".
|
ההדים מכים בגופי.
כולי מתחיל לרעוד.
מחשבות זר המתעופפות באוויר
חודרות עמוק.
בתודעתי אינני מסוגל להבין.
איך יש לזה אחיזה כה חזקה על נפשי?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אני רוצה לתת
בראש לשכנים שלי
שעושים ערב שירה
בציבור מתחת
לחלון שלי עם
טרבוקות ב 11
בלילה |
|