|
הרוח שורקת בין עצי הארזים.
השלווה מופרת רק על ידי הרדיו.
המילים מתארות את מצבי הנוכחי.
"איזה שעמום".
|
ההדים מכים בגופי.
כולי מתחיל לרעוד.
מחשבות זר המתעופפות באוויר
חודרות עמוק.
בתודעתי אינני מסוגל להבין.
איך יש לזה אחיזה כה חזקה על נפשי?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"אל תסתכל
בקנקן..." אם
כבר יש קנקן יש
2 אפשרויות, או
לקחת אותו
ולרוץ, או לבהות
במחשוף של
המלצרית ללא
בושה...
ובכלל, עדיף
להישאר בבית
ולשתות מים
מהברז |
|
