|
אני כאן
כאן לא כאן, כאן
רוצה תמיד
מה לרצון ומעשים
הלב מושך כמו מגנט אלייך
כל כך הרבה מחסומים
אתה יודע שזה כך
מצב בלתי ניתן לשינוי
אהבה כל כך שברירית
נשמה שעוברת עילוי.
תאמר לי איש, לאן נעלמת?
את ליבי יש לך, את זאת ידעת.
זהו, זה נגמר, המסך מכביד עלי
הכאב משתחרר מהמוח לרגליי.
לא רוצה לרדת מהבמה, אבל מה לרצון ומעשים?
אני כאן, לא רוצה לחכות
אני כאן, מחכה
אני כאן, רוצה מאוד לבכות
אני כאן, לא בוכה.
גורל נתן, גורל לקח
אהובי, אהבתי אותך
אהובי ברח.
מאבדת אמון, נאחזת בחלום
כותבת מכתבים, כי לא רחוק היום
מצטערת אם פגעתי, בקרוב לא אפגע שנית
בור ללא תחתית.
|
אם ראית פעם כדור עגול
נסה פעם להניח אותו על החול
אם תסתכל עליו מספיק זמן תבחין
כי את החלק שתקוע בתוך החול כל אחד עם עצמו מבין.
|
הריקנות חוגגת אצלי בריאות,
נושמת עמוק ואת עיני עוצמת.
הכאב חודר אל תוך החירות,
במקום לחשוף הכל, את שיני אני חורקת.
|
אם היית יודע שכך כולם מרגישים עכשיו, היית עושה זאת שוב?
אני יודעת שכן. בחרת בזה כבר ממזמן, חבל לי עליך נער, חבל.
לילה טוב.
|
למה גם כשחם לי אני הולכת עם חולצה? אפילו כשאני מזיעה ויוצאים
לי עיגולי זיעה מתחת לבית השחי, למה שלא אלך עם חזה חשוף?
|
"שלום ארון, מה אתה מציע לי היום? משהו סקסי? וואו, לא חשבתי
על זה." מוציאה מהארון מכנס בגזרה הנמוכה, חולצה צמודה שתבליט
את החזה: "היום, היום בא לי לעשות סקס!"
|
רגל ללא שריר,
יד ללא שומן,
בטן מנופחת,
אבא, קח אותי מכאן!
|
יושבת בדייט עם בחור מדהים אבל כל כך נבוכה מהשקט, כמה סיפורים
שפכתי לפניו, אולי ארבעים בשעה אחת, והוא כל הזמן הסתכל עלי
וצחק. מצא חן בעיניו המאמץ שהשקעתי בניסיון להיות בחורה
מעניינת עם המון סיפורים מכל העולם...
|
מה לעשות, יש אנשים שאוהבים לספור כסף, אני אוהבת לספור כמה
דחקות אני יכולה להריץ בראש על בן אדם מגוחך אחד. וכן, גם על
עצמי.
|
מרגישה הרבה יותר עצמי כאשר אינני רואה את הקהל. לא רואה את
הקהל אבל יודעת שהוא שם. העוצמה שיוצאת ממני כשאני על הבמה היא
עוצמת ההנאה והאהבה האמיתית. התשוקה, שיכרון חושים של ממש.
לא מחפשת עם מי לריב, לא מחפשת עם מי להשלים. פשוט זורמת.
זורמת עם הטקסט, עם השח
|
הטירוף בעינייך מכניס בי רצון לטירוף, רוצה לקפוץ,
ציפורניים ארוכות, האם יחדרו מספיק עמוק?
האם העץ יציב?
הבניין, הוא מספיק גבוה?
|
קשה לקום בבוקר עם תחושה שקצת חסר,
קשה כשמבינים שהחסר זה אין יותר.
זה לא קל להתמודד עם מציאות,
זה מאוד בעייתי להתמודד עם התנתקות.
|
נשימה אחרונה
עוצמת את עיניי
מחסירה פעימה
נשמתי הוסרה מעלי
|
|
|
זה נכון שהדף
סופג הרבה,
(גם את המבחנות
שמלאות
בנוזלים
כחולים), אבל גם
לו
יש גבול.
"כשאתה באמת
מעצבן -
כתוב לבמה
חדשה!".
מתוך מסע פירסום
שקוצץ בעריכה. |
|
