|
היא, היא אחת שאוהבת לחייך ומתאפקת שלא לבכות.
היא היא אחת שכותבת כדי להתפרק מהחיים וגם כדי
לחיות.
היא היא אחת .
ואני, מה רק בקשתי? לנצנץ? לזרוח? להבריק?
או במילה אחת - "להתיהלם". איך יכולתי?!
הרי אני לא אוהבת יהלומים!
|
ניר הוא הדבר היחיד שיש לי בחיים. אני בכלל לא יודעת מה אני
עושה איתך. אולי זה מתוך הרגל, אולי כדי לא לספוג ביקורת. בכל
מקרה, אתה, לא מעניין אותי במיוחד." היא היממה אותי פעם שניה
ב-10 דקות.
|
"אז... מתי זה יקרה?" הסתכלתי עליו מחכה לתשובה. כשהוא לא ענה
המשכתי ברצף שאלות טיפשיות - "אתה בטוח? אתה מבטיח? זה לא יהיה
כמו פעם שעברה? אתה הפעם מדבר ברצינות?" כאילו לא ידעתי
שלשאלות האלה אין שום תכלית. רק רציתי שהוא ישמור קצת יותר על
עצמו. זה לא שאהבתי א
|
מוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווותק.
הוא תמיד קורא לי ככה. הכוונה לתמיד היא כשהוא צריך ממני
משהו.הוא לא מודע לזה שכבר עליתי עליו. שאני יודעת את מטרת
ההתחנפויות שלו - זיון, מציצה או דברים שכאלה.
|
העולם היה בתוכי.
היה בי הכל
והסתכלתי לשמים תמיד.
לאהוב.
|
הו אהובי,
כה רציתי לשטוף את עיניי בדמותך
|
נראה שכעת
בלי לדעת למה
בלי לדעת איך
|
כעבור שנים רבות העלה אותי על ראש שימחתו
ואז בשניה מרח אותי תחת כרסו.
מעשה שדונים בבת מלך ובעליה,
מעשה שקיצר עד מאוד את ימיה
|
אני אוהבת את האנשים מסביב.
את המשפחה שנכנסת לי לחיים ולא נותנת לי לחיות.
את האמא הרעה שחוסמת אותי.
את האבא המקסים אבל למרות זאת לא מבין.
את התסבוכות המשפחתיות.
ועל חשבון זה אני הורסת לי את האופי. את החיים. את הכוונות.
את החופש.
|
האלה, שבעלילה זו ייקראו "האלה", לא סתם עומדים שם. הם עומדים
למען מטרה מסוימת. כן, האלה נמצאים שם כדי להעיק.
הם יכולים לעמוד באותה פינה שעות שלמות ולא לפצות פה, עד שאת
כמעט יכולה לשכוח שהם שם.
|
מתישהו, באיזה זמן לא ידוע לא רשום ולא ברור,
נפל האסימון.
כל כך שמחתי לשמוע את הרעש, רעש אהוב!
|
הוא כתב לי מכתב, אבל הוא סתם אחד.
אני מנסה להבין איך הסתם הזה צדק.
|
קטע מסע מלפני ימים רבים במבוך המוות. בית הקברות היהודי
בווארשה נראה כמו ג'ונגל. עם מצבות ותפאורה של סרט אימה. האמת
שזה היה מרשים, אבל אני לא מבינה למה צריך להשקיע כל כך
במצבות. לכל איש שמת יש סיפור, נכון...
|
זיוני שכל רבי משמעות. או שלא.
אל תקדישו לזה זמן כי זה נגמר נורא מהר בלי שום מסר בסוף.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
אתם יכולים לפרט
קצת יותר? |
|
