|
כאן לימדתי את רינה לקרוא; הייתי תלמידה כיתה ה' וגאה מאוד
להיות מורה לצעירה שבגיל שמונה עשרה לא הכירה אות או מספר.
ואילו רינה מצדה לימדה אותי להכין פאסטה טריה, דקה, אמיתית.
|
לא היה לנו זמן להתאבל עליו ולהתפלל - אתה יודע שאצלנו
באתיופיה נוהגים להתאבל על המת במשך חודש ימים - אני רק בכיתי
כל הזמן. חשבתי: "איך יספרו לאימא מה שקרה לאח שלי, והיא בטח
תכעס עלי, שלא השגחתי עליו טוב". אבל כשאימא הגיעה לארץ היא לא
כעסה, ובכינו יחד עליו.
|
|
וגשם זה לא
יריקות של
אלוהים...
עננה לבנה מגלה
סודות בשבוע
שבי. |
|