|
כל החיים הא חיכתה לו, באמת. כל החיים. מאז שהיא היתה ילדה
קטנה, והאמא שלה סיפרה לה עליו, והסבתא שלה סיפרה לה עליו,
והדודה שלה סיפרה לה עליו, וכל נקבה אחרת במשפחה שלה.
|
אחת-עשרה וחצי. אמא הלכה. היא עוד מטיילת לה במסעדות, מדמיינת
שהיא צעירה. "אני הולך לישון", הוא מודיע. "חכה, אני באה
איתך".
|
הבמה מנקודת המבט של היבחוש בין הבלטות של הרצפה.
|
|
|
בננה זה פרי
דומיננטי... מכל
מיני היבטים,
אולי בגלל הצורה
שלה? (הבננה!
הבננה!)
האינטילגנציה |
|
