|
בכל פעם שלא רציתי ללכת לבית ספר, אימא נתנה לי אקמול, ליטפה
את הראש ואמרה לי "תישאר בבית חמוד". אי אפשר לוותר על פינוק
כזה. אז נכון הטעם שלו לא היה משהו, אבל למי אכפת כשלא הולכים
לבית ספר?
|
אלו הזמנים שהחלום מתערבב עם המציאות ואתה בכלל לא יודע אם
הקולות של אימא שלך הם מתוך חלום, או שהיא באמת הגיעה להכין לך
חביתה לארוחת הבוקר.
|
הוא הגיע לביתי, כולו ריחות מתיקות שגרמו, כמו תמיד, לחושיי
להתעורר בתאווה שרק הזמן יכול להשכיח. שוב אנחנו נפגשים, שוב
הטעם המוכר והאהוב כל כך שלו, שפעם היה לא זר כלל.
|
קילומטרים ממרחק רגש
שנים רחוקות של אהבה
מגע ידי על כתפיך
מעידה שהיתה שם אגדה
|
שני אנשים, זה מול זה
כל כך שונים
כל אחד הוא אחר
|
בכל תווי פניך
נגעתי
כל צליל בקולך
שמעתי
את עיניך העצובות
ראיתי
ואת הטוב בשפתיך
טעמתי
|
איפה אני בתוך החיים שלך?
אתה רואה אותי,
אתה שומע אותי,
אתה מריח אותי...?
|
בבטן, בבטן זה כואב הכי הרבה
אולי האוכל יצליח להשתיק אותו
אולי הגולדסטאר
|
האם תמיד הרוע שבי מחייך
האם תמיד השנאה שלי אוהבת
האם השריטות שלך גורמות לי להנאה
או שדימומי מסב לי את העונג
|
ואתה תשאל:
"היכן היית עד היום?"
ואני יענה:
"חיפשתי אותך יקירי"
ואתה תאמר:
"חיכיתי לך פה כל כך הרבה זמן"
ואני אגיד:
"אבל בתחפושת"
|
זה לא הגעגוע
ששר עכשיו,
גם לא הלבד
כי יש מישהו בצד
|
נקודות תורפה מסתתרות בגופי,
לאט לאט אתה נוגע
לאט לאט אתה מכיר בהן
|
אפילו השיר ההוא ששמענו ביחד
לא עשה לי את זה
אתה נאלמת ונעלמת
ועצוב כמה שלא היה לי אכפת
|
אני רוצה שהנשיקה שלך תכאיב לי
|
ביום שתבקש
אהיה אשת סודך
ביום שתבקש אהיה לך לזונה
|
שהייתי קטנה רציתי להיות לבד.
בגיל שלוש הבנתי שיש לי גם אבא, אימא ואח קטן. הם הפריעו לי
להיות לבד, כל פעם שרציתי לאכול אימא באה והאכילה, אבא ליטף את
הראש והאח הסתכל עלי במבט המום בניסיון להבין מה קורה איתי.
|
אהלן, חבר'ה, מה קורה? בחיי שהתגעגעתי אליכם.
אני יודעת שהייתי קצת מנותקת, אבל זה קורה גם לכם כשאתם מוצאים
אהבה (או לפחות חושבים ככה).
|
בהתחלה אתה מתגלח, שם אפטר שייב ולובש את החולצה הכי יפה שלך
כדי להרשים אותי. אהבתי, התרשמתי.
|
|
|
