|
מה רועשת היא שתיקתך
עסוקה בסלילת מוצא מנוסתך
פוחדת היא שימלמלו באוזניי
שיחזרו הן אחר מילותיי
|
מיוחדת וקרה
פשוט לא מותירה ברירה
את מחלחלת פנימה
אני מתאהב בך
|
הניקוטין בדם זורם
הלב לאט דומם
גיליתי שאני לא יכול
גיליתי שהסיוט הגיע
|
ביקשתי להיות חרש היום
קיויתי שהשקט בי יהלום
כל שרציתי לשמוע את כאבי
מתקתק לו בקצב פעימות לבי
|
את האחת ששמה לא יסתנן עוד מפי,
את האחת שלא תשכב עוד במיטתי,
את האחת והיחידה שאני סגור בפניה,
לעולם לא יאמר זכרך, כי אבדת לעולם.
|
הוא ידע שלעולם לא יוכל להיות
הגבר שעליו חלמה,
אז הוא בחר להיות חלומה.
|
מדוע את עוזבת פרפר?
מדוע אינך מתיישבת?
בחלומות נדודים קרובים את פורצת
סיכויים לחיים שלווים הורסת
|
אני מאמין שעולמנו הוא הגיהנום
אני מאמין שבמותנו נמצא רק חלום
אני מאמין שהארורים מבינינו חיים המון
אני מאמין שהצדיקים נשלחים כבר היום
|
משמים נפלת
מעולם אחר הגעת
שונה ומיוחדת
יפה ומיועדת
|
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
