|
 34844460
בעיירה בהרי הרמטופ, היכן שהם מבינים את מהות ריקוד
המוריס, הם רוקדים אותו פעם אחת בלבד, עם שחר, ביום
האביב הראשון. הם אינם רוקדים אותו שוב לאחר מכן,
במשך כל הקיץ. אחרי ככלות הכל, איזה טעם יהיה בכך?
איזו תועלת?
אבל ביום מסוים, כאשר הלילות מתקצרים, הרקדנים
עוזבים מוקדם את מקום העבודה ונוטלים, מחדרי עלייה
ומארונות, את התלבושת האחרת, השחורה ואת הפעמונים
האחרים. והם הולכים בדרכים נפרדות לעמק בינות עצים
חסרי עלווה. הם אינם מדברים. אין מוסיקה. קשה מאוד
לתאר איזה סוג יכול היה להלום.
ובאחר צהריים הקרים, כאשר האור מתנקז מהשמים, בינות
עלים קפואים ובאויר הלח, הם רוקדים את המוריס האחר.
למען איזון הדברים.
עליך לרקוד את שניהם, הם אומרים. שאם לא כן אינך
יכול לרקוד אף לא אחד מהם.
איש הקציר
גבירותי ורבותי רק היום רק היום רק היום לאור ההצלחה האדירה
של ב"שורות רעות לאזרח המצוי" מגיע בעיתוננו ההורוסקופ שכולו
אמת ורק אמת ושם דבר מלבד האמת רק היום רק היום תמורת 5 פני
בלבד קנו אותו כל עוד הוא חם.
|
היה זה ערב רגיל, חזרתי מהעבודה הביתה, השעה היתה 8 פלוס
מינוס.
|
אוף כל כך משעמם במקום הזה. הכל כל כך שחור ואני רק מרחף לי פה
בסתלבט ולא עושה כלום.
|
... ויאומר ה' ביום חמישי בסביבות השעה שמונה בבוקר ויהי תפוח
אדמה.
|
לא קלה היא לא קלה מלחמתינו
|
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
אל תתייחסו אליו |
|
