|
 
לביאה טל, נולדה ב1983, כותבת מאז שלמדה לכתוב, את
הסיפור הראשון שלה כתבה בגיל 8 (ואז איבדה אותו...)
ומאז עברה לשירה.
רק רציתי לומר
ידעתי,
ואם אבקש
האם תישאר
|
איבוד חיות
נשימה,
טעימה
וריקנות.
|
מים קרים נשפכים לקומקום,
הם מתחממים, מתחממים,
רותחים, לוהטים...
כמו הלב שלי
שעולה על גדותיו
|
אתה נוגע בי
כמו שהים נוגע בחוף,
אני נושמת אותך
כמו נר שבוער בעוצמה,
|
אמן והנשיקות
תישארנה רכות,
אמן והמגע
יעניק את אותה תחושת שלווה,
אמן והעיניים
תשתוקקנה להיפגש,
|
אני רואה אותך אתמול
מניח את ראשך עליי
ומנשק אותי ברוך.
אני רואה אותך...
|
אני רוצה להיות איתך
כל הזמן,
אני רוצה לחוש את
נשימתך עליי.
|
נאחזת באוויר הדליל שמעל הפסגות,
מקווה שההתרסקות לא תיהיה סופנית,
אולי משהו ירכך את הנפילה,
ללא הכנה,
בלי שום אזהרה.
|
צליל ועוד צליל
צחוק מתגלגל
ועוד רגע יפסיק וידום.
חשכה מפחידה
תתפשט בחלל
ותשליט תוהו ובוהו.
|
טאבה בייגלמן
זהו שמי,
אף אחד לא קורא לי.
יש לי שם אחר,
נוצרי.
כדי שאף אחד
לא יזהה את מוצאי.
|
אולי תאמר לי,
איך אני יכולה
להשאר חשופה מולך,
כשאתה בטוח שאני נסיכה?
|
היית והלכת
בלי ששמתי לב,
פתאום לי נעלמת וגרמת כאב.
לא ידעתי מה לעשות
ואז פתאום
בלי שום התראה
שוב נכנסת לחיי
והפעם בסערה.
|
נחרב המדבר
נחרבו ההרים,
שקע נוצר ביני
לבין האלים.
|
ישבתי לבד בחדרי
והסתכלתי על הקירות,
פתאום ראיתי עליהם חלומות,
ואז לרגע ראיתי את מה שלא רציתי לראות,
|
השמיים ריקים ובהם עננים,
מסביבי תדהמה
עם שלווה נסוכה,
|
הלב התרחב למשמע המילים,
העצבות והכאב דעכו,
הצלילים שטפו אותי
ועיניי נעצמו.
|
פנים של מלאך,
מזילות דמעות מלוחות
בלי לדעת,
דמעות עצובות או שמחות...
|
הידיים הנשלחות,
העיניים המפוחדות,
צעקות התחינה,
לא יכולה יותר
הלב לא מוכן לסבול יותר,
|
והיום הזה הגיע,
ימינה, שמאלה,
לא! ישר.
למה?
לא יודעת,
|
אמצע שיחה,
לפתע שתיקה
התעלמות כואבת
|
לא יכולה לזוז,
לא יכולה לנוע,
לכודה בין שברי האהבה
|
שקופה, שקופה בעיני כולם.
מנסה למשוך תשומת לב,
דרך הגוף, דרך הפה.
שקופה, נעלמת,
חסרת משמעות.
|
טוב, סיפור שמח כבר לא יהיה כאן.
לא עכשיו, בכל מקרה.
"אופטימיות זהירה"- בואו נקרא לזה ככה. כנראה שיש סיבה לכך
שהיצירה הקודמת שקרויה "אהבה" הלכה לאיבוד. כך הלכה גם המשמעות
לאותו אבדון.
|
|
|
לרגינה החתיכה
נפגשנו בתחנה
המרכזית אשדוד
לבשת חולצת סטיב
אוסטין
אני החזקתי ספר
עטוף בעטיפות
בזוקה אמרת שאת
אוהבת את תוכנית
הטלויזיה עוד
להיט וקבענו
להפגש במרכז
ביום שישי
איפה את?
עדיין מחכה |
|
