|
לא לבנה הוא לא שמה והיא בכלל לא קדושה.
נולדה לפני כמה עשרות שנים ומשמשת בתפקיד
בכיר של אם חד הורית לשני גמדים קטנים.
בוגרת האקדמיה בצלאל ועוסקת בעיצוב תעשיתי
לפרנסתה .
באמצעות יצירותה המתפרסמות כאן בחלקן היא אוספת
כוחות כדי להמשיך את מאבק ההישרדות היום יומי.
הוא מטפס ועולה אל השמשות השבורות.
|
כשבאופק כבר נוגעת השמש
וציוץ עורבני נשמע
ממעבה החורש אני יוצאת
כדי לחפש מעט מעות של אושר.
|
להבות של חושך
מפזרות את הדממה
|
ויהלל מנגינתם הגועשת כסערה
ונפשם ניצוצות כמרקחה
עד אשר שברי האכזבות הפכו לרוח
|
נותרה רק הדממה
ותחושת הנגיעה האחרונה
אבל לפעמים דממה רועשת יתר מכל זעקה
ונגיעה יכולה להכאיב יותר מכל דקירה
|
עוד פרפר ושפירית ממתינים
להזדמנות של החיים
עוד פרפר ושפירית של יום חג
אוחזים בכנפי המלאכים
|
עיבוד ממוחשב של תצלום שחור לבן
|
תצלומים של זריחה אחת ברמת הגולן מאי 2002
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
