|
the women that will bare my heart"
won't be a model in the catwalk
"but a woman in all of her limbs
"רק אדם הפוגש את עצמו יכול להיות משורר" - אברהם
לב
"רגישות, למדתי, היא בסופו של דבר קללה. הגוף שלך,
המחשבות והחלומות, מתוחים כמו תוף. אתה מעביר דרכך
את האירועים והם מכים על גופך, הולמים על צומת
העצבים שלך. הם לא עוברים לידך, אתה לא צופה בהם
מהצד, אלא הם חותכים את גופך כשיפודים" - יגאל לב
"when you interpret you can't listen"
osho
"הוא בכה על חוסר אוניו, על בדידותו הנוראה, על
אכזריות הבריות, על אכזריות האלוהים, על העדר
האלוהים" / מותו של איוואן איליץ - לב טולסטוי
"תוציא את זה כלב אידיוט!
אתה עוד תשלשל דם"
בעצימת עיניים מדהימה
מתמסר למנה האסורה
|
את לענת השכר כבר הרקתי
קולבים מעץ מבטם נועצים
שלובים תלויים על וו
|
אמי הלכה אל פונר
ידיד נעורים הביא לי את הבשורה
געש-תסס אז בקרבי הצער:
קום השב לתחיה את אמך, לפחות בשורה אחר שורה!
|
מחכה בפינה אפלה
ערום על רצפת קרח
|
בגזרי קוצים נפשי עיטרתי
שוחת פלג מים, מלווה חומה דוקרנית
|
השלהבת הקטנה של נפשי
מרצדת על שולחן עץ מרובע
|
עומד אתה בין הכביש לשדרה
בין זוהמת המכוניות הלכלוך והרעש
|
אחותי הקטנה, יד-ושם, זכר לשמך
במילים של יידיש ברורות -
שלא יאבד בנשייה סתם לריק זה זרעך
בהר האפר. חיה-שרה.
|
אי-המנוח, אל יתן לי מנוח
וילנא, ירושלים דליטא,
העיר של רעב ושל נבואה
העיר בת שמונים אלף יהודים.
לא, לא כולם אל השחיטה...
קצתם בקרב מול האויב, הפרא,
קצתם נורו למוות על שדות פונר...
על גבורתך - תדהמה קמה,
הררי אגדות נערמות
|
הן עוברות לידי
בעשרות
מקושטות בבדים זהובים בוהקים
|
לקחת אותי לטיול משכר
בחטף עברת על פני
|
כאב ישן מתעורר
כמו חבר ותיק זקן
|
במקום שבו יעלים אוכלות את הדשא של השכן
ישבתי עם עידו על צוק במצפה רמון ושיחקנו את משחק השקט.
|
הודו תצפית על עמק פרווטי מבונבוני
|
מעל קיי לונג בהימשל פראדש בהודו
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
