|
חי לו משוגע אחד בתוך בית משוגעים...
בבית המשוגעים הזה.. מותר כבר לגלות...
|
האוויר הקר ניתך בפניי, וריח החורף האופייני חדר אל אפי
מסיר מעליי את בתולי הקיץ האחרון
|
יושב על אדן החלון, צופה לעבר השקיעה.
השמיים בוערים באדום, משתקפים בעוד דמעה.
|
כר הדשא הרך, מתחתיי לו נמעך.
מתחתיי, ואז מתחתייך, ושוב מתחתיי.
סדין מקומט, לכל כיוון הוא נמתח.
|
כמעטה וכסות לגוף עירום
מבקש לי חתיכת שמיים
|
תמונה אחת,
עיניים רכות גוררות מבט עמוק
צונאמי של אושר למראה חיוך מתוק
|
ביצירה זו ניסיתי לשזור את מטבע הלשון בד בבד, תרתי-משמע.
|
|
|
אסור לכם לאבד
תקווה. במקרה
ואבדה תקווה,
אנא אל תשכחו
להסדיר את
התשלומים למרצה,
לפני ההתאבדות.
מציטוטי הסדנא
לשיפור האישיות |
|
