|
עוד לא יודע...
הכוכבים קפואים.
הירח מעלה עובש כגבינה משובחה שעבר זמנה.
|
אני דוהר בלילה על סוסי בעל שני הגלגלים
מרגיש את הרוח פוצעת את גבי.
אני איש של עיתונים.
|
כששרביט זהבך העלה בי מנגינות
מתוך מנהרות בטני
זרמו בתוכי והביאוני עד לצעקה
אשר הייתה כשתיקה הגדולה.
|
רעש מנוע מתרחק.
צינה חודרת
זוחלת לאיטה במורד העצם.
דממה משתלטת
והכוכב מתמהמה.
|
נסחף בקצפם של גלים
ונזרק על חופים אחרים
שם נשבר תורן ספינתו.
|
והם נוזלים אחד אחד -
כטיפות זהב אל כרית חלומך.
|
מלקק את אצבעי השותתת דם -
שפתי טועמות מדמי הניגר
רסיסי קריסטל פצעו אותי
|
לילה יבש כמו עלים צהובים
אסופים בדפנות המדרכה.
|
אני לוכד החלומות שלך
אני שומר החלומות שלך
משבש את צל דמותך המעיב על חלומך
טורף את חלומותייך הרעים.
|
לחישות משקרות בחשכת הלילה, כמו סוכרזית בקפה נמס דלוח.
|
קירות לבנים
סדוקים מפגעי הזמן
צבעם מט ליפול
|
|
|
- המשקה האהוב
עליך הוא מים!
- איך ידעת?
- זה שקוף. |
|
