[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אזהרה, משרד הבריאות מודיע כי העישון מזיק
לבריאותכם.
אזהרה, משרד התחבורה מודיע כי הנהיגה בכבישי ארצנו
מקצרת את חיינו.
אזהרה, משרד הביטחון מודיע כי במלחמות

מתים.

(יהונתן גפן)


They say we all loose 21 grams,
at the exact moment of our death...
everyone.
The weight of a stack of nickles.
The weight of a chocolate bar.
The weight of a hummingbird...

How much does our life weigh?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ייסורים
אז פה ושם מצאתי כמה חיות נחמדות..חיות יפות וחיות פחות.
הרגשתי מאויימת. לא מהחיות אלא מהתלות שלי בהם.
אז עשיתי לעצמי טובה, התרחקתי כמה שיכלתי מכל החיות הללו.
לא נתתי להם להתקרב, לא נתתי להם לגעת בי.
כל אחד נמצא בטריטוריה שלו

סופני
בואו נשחק משחק, אני קובעת את החוקים.
לצורך העניין, נקרא למשחק - משחק המוות.
החוקים פשוטים למדי, למען האמת.
תחילה יש קוביות מזל.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
This is the day,
which I've chosen not to stay.

ביקורת
Just walking down that old street,
Quietly,
Near the rough sidewalk.
Wondering what if.

הרהור
Is it not the love that makes us feel the pain?
Nor is god who makes it rain.
Is it not the love that makes us joyful?
As the sun makes the flowers colorful.

אהבה
I thought you cared more than this,
I thought I meant more than just a little kiss.
I guess I was wrong,
And now I must be strong.

ביקורת
.Going staright, falling down
.All the brightness, and all the brown
That's the way life goes ..

געגוע
ואולי אתה עכשיו מאחורי,
תופס אותי רועדת ובוכה.
או אולי שם למעלה,
מביט בי, בעיניים הכחולות התמימות שלך,
בחיוך הזה שלך, כאילו הכל יסתדר בסוף.
דואג לי,
ואומר לי כל לילה,
לילה טוב.

אהבה
אבל יש אותי ואותך ללא אהבה..

שואה
אלף בני-אדם קבורים כאן,
אך לא מצבה ולא חלקה להם.
אלף נשמות קבורות כאן,
אלף משפחות שונות,
והכל - בבור אחד.

מצב
אם הייתי יכולה,
הייתי מזכירה שישה מיליון ימים.
אם הייתי יכולה,
הייתי מזכירה כל חייל.

אכזבה
אבל אני,
אני שהייתי החזק מכולם,
שתמיד ידע הכל,
שתמיד היו לו התשובות לכל דבר,
לא נמצאתי בשום מקום.

ביקורת
אף אחד לא ידע.
אף אחד לא ראה.
החתלתולים התרוצצו,
ושרר שקט תמידי,
שלא הפריע לנפש.
ואף אחד לא הטיל ספק,
ואף אחד לא יכל תאר לעצמו.

מצב
דום שתיקה,
והעיניים נהיו לחות.
דום שתיקה,
וברז הדמעות נפתח.
דום שתיקה,
הפרתי הבטחה.
דום שתיקה,
בכיתי.

אהבה
אך לכל דבר טוב יש סוף, הרי זה הגיוני,
ולכן הגיע הרגע בו חזרנו,
וכאילו נשכח הרגע בו התאהבנו.

ייסורים
נשאר כפי שהיה,
לא השתנה דבר.
אותו חיוך יפהפה.
חיבוק כאילו אוהב,
ומגע שבאמת כואב.

שכול
לשקוע במבט עמוק בכוכבים.
להתחיל לספור אותם.
כוכב אחד,
כוכב שני,
וכך הלאה...

בדידות
חלום.
לא פה,
לא מחר,
לא היום,
ולא אתמול.

שכול
אז אומרים "לי זה לא יקרה",
וממשיכים לחיות,
וממשיכים לחייך..

גורל
כאן זה הסוף,
כאשר השחור אינו שחור,
והלבן אינו לבן.
ומהאדם נותר רק שם,
ואם במזל תמונה קטנה בעיתון,
וליד התמונה כתוב "אחד מנפגעי..".

בדידות
כילדה קטנה בכלוב,
שנעלה את עצמה שנים שנים.
יושבת לה בפינה, לבדה.
לבדה.
וכשמתקרבים טיפה, רק טיפה,
מעיפה את המבט לכיוון השני,
חלילה שהעיניים לא יפגשו.
חלילה.

ביקורת
התינוק השתתק לחלוטין,
שום ציוץ,
שום קול,
שום קריאה.
וכך, הלכו חייו של תינוק,
שעוד לא הכיר בדבר.

אהבה
בלי הסברים,
בלי מילים,
רק המון שקט.
השקט שאומר יותר מדי..

אמונה
או ההם שמבקשים סליחה,
יום אחד בשנה,
חושבים שסלחו להם,
וממשיכים לחטוא.

גורל
הילד נשאר שם מאחור,
זועק שיחכו לו,
זועק שלו ישכחו אותו.
אך האנשים... ממשיכם ללכת.

אהבה
העלת חיוך על פני,
והזלת דמעה מעיני.

ייסורים
מחלקה ב'.
מחלקה כירוגית ב' אפילו, אם לדייק.
איפה שהקירות לבנים,
והכל כל כך נקי וסטרילי.
ואין דבר שלא במקום.

אהבה
הרגשה של בלבול,
של חוסר אונים,
של תקווה לאושר המתמיד,
ויחד עם זאת העצב מסביב.

ייסורים
רציתי לברוח,
לברוח מהמציאות,
לעולם שונה,
עולם ללא דאגות.

מצב
ה"ניצחון" שלך
לא היה ניצחון אמיתי,
כי לא הייתי לידך,
רק ניצחון טכני.

גורל
קיוויתי שזה רק חלום,
שהכל פה בדוי ולא אמיתי.
סה"כ נסיעה של רבע שעה,
רבע שעה שעלתה להן בחייהן.

אכזבה
יש לי שאלה.
אם אפול,
יבוא מישהו להחזיק אותי?

ייסורים
ואתה מוצא את עצמך בתוך קופסא,
שרשום עלייה בלורד בולט,
פן לא ישימו לב,
"סחורה פגומה".

ביקורת
מבחוץ, מהעולם האכזרי.
האכזריות, השקריות והצביעות.
האם גם את כזו?

אהבה
היית שלו והוא שלך... פתאום יש סדק, סדק קטנטן שבקושי
מתייחסים.
ופתאום הסדק הופך לשבר... והכל מתנפץ לרסיסים קטנטנים ...

כמיהה
רציתי פעם לחיות,
חיים ללא כניעות,
ללא נפילות,
וללא כאבים.

אהבה
וכשעזבת לך..
גם את התמימות שלי לקחת איתך בדרך.
וניסיתי ללכת אחריך,
בתקווה שאקבל אותה בחזרה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
כשנכנס הרב, הוא ישר שאל אותי אם אני כועסת.
ישר אמרתי לו שלא. הסתכלתי עליו, במבט כזה, כאילו זה כל כך
ברור שלא.
הרי על מי יש לי לכעוס? על עצמי שהייתי לא הכי נחמדה בשיחה
האחרונה? עליו שיכל להיות יותר זהיר? על האלוהים הזה שטוענים
שהוא קיים ומלא רחמים, אבל מ

ביקורתי
אני רוצה שתראו את העולם שלי.
שהדברים לא צבעוניים ,יפים ופורחים .
שהדברים אמיתיים.
שהטוב שלכם הוא הרע שלי, שהטוב שלי הוא הרע שלכם.
שהאושר שלכם הוא הלעולם לא שלי.
אז מה אם אני לא היחידה, אני מרגישה יחידה.
לא יחידה, בודדה זאת המילה.

הספד
אם הייתי יודעת שהזמן איתך קצוב ומוגבל, הייתי מחבקת אותך
חיבוק נצחים ואומרת שנפלה פה טעות ואתה אמור להישאר ולא לעזוב.
במקום זה נשאר לצעוק לאלוהים שעשה טעות איומה ולהגיד לו שהוא
לקח את הבן אדם הלא נכון.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

נוף
אל היצירה




זה לא יגמר אם
לא תסתפר.







ק. מרכוס,
בהמלצה חמה
לקוואמי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 3590. בבמה מאז 13/6/01 2:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללירון פ.
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה