[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










יליד 80. כותב עדיין בשביל עצמו, ולכן, לא אכפת לו
מה יחשוב הקהל על כתביו. בכל זאת, מקווה שהם יעשו
למישהו משהו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלמתי איך הורגים מישהו במכות. מכות רצח.

אהבה נכזבת
אז פשוט בהיתי בים, ואז ברוני, ושוב בים. וחשבתי מי יותר יפה.
וידעתי שאולי מיליונים של אנשים באים להסתכל על הים כשהם
צריכים להסתכל על משהו יפה, אבל כשמסתכלים על הים, ואז על
רוני, ושוב בים, בכלל אין מה להשוות, ואני, מה לעשות, מנצח את
כולם.

גן עדן
כשעליתי על התחנה בקו 5, התכוונתי לרדת בבוגרשוב. במקום זה,
בערך באמצע הנסיעה, איש נחמד עם זיפים התיישב לידי, אמר שקר
לו, וביקש ממני בנימוס לסגור את החלון. בחוסר חשק עשיתי
כבקשתו, ואז הוא צעק משהו, וכולנו עפנו לשמיים.

שלום.
זיסו. זה מה קוראים לי.
אני מה אתם אשכנזים קוראים ערס.
אבל, אתם מבינים - גם אני בן אדם אני. אפילו ש'ני מד'בר בדיבור
מלוכלך. כוס אמק.

מקאברי
השאלה הרביעית הייתה מדוע אני שואל את עצמי כל כך הרבה שאלות.

אז הפסקתי, וזינקתי מן המיטה.
בשלב זה, נכנס הרוצח והרג אותי.

כשסבתא שלי עוד הייתה בחיים, היא הייתה מכינה לי מרק חמציץ.
מרק חמציץ זה מרק טעים מרוסיה, שממש ממש אהבתי, ואני אוהב עד
היום. כשסבתא הייתה מכינה לי אותו, אהבתי אותו כי הוא היה
טעים. היום קצת נמאס לי מהטעם, אבל אני אוהב אותו כי הוא מזכיר
לי את סבתא.

מסעות
עליתי על המטוס הראשון לסיירה לאון וחזרתי לאחוזה שלי. שם
חיכתה לי, כמה צעדים מהאורוות, אחוזת הקבר שלי.
על המצבה כבר חרוט הכיתוב, בעברית: "האחד שהחמיץ את חייו" .


לרשימת יצירות השירה החדשות
הלוואי ויום אחד כשתהיי חזקה
אני כבר לא ירצה אותך

בדידות
נגמר לי ממנה, ואין עוד כלום.

בדידות
עוד בוקר של בדידות
שאין לי את הבוקר טוב

עצור! צועקת נשמתי
אל תנשק את השפתיים
המתקתקות של אהובתך.

אהבה
ואני פשוט רוצה להקפיא את הרגע הזה
שימשך עוד ועוד
רק אני ואהובתי
והעולם

יחסים
כי האמת שעכשיו
נראה לי שאנחנו על מסלול התרסקות
נראה לי שאת האחרונה שאני ארשה לה להתקרב כל כך קרוב
כי זה כל כך כואב
שכל כך פגעת בי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ארצישראל
כולם היו מנומסים כל כך, ונחמדים כל כך.
היה כל כך נעים.
בתשע בערב אני ואשתי החדשה הלכנו לישון,
ואז התעוררתי לבד, וגיליתי שאני בארץ.

אם זה באמת מעניין מישהו, אז היום היום השני לחודש השנים-עשר,
2001 שנה אחרי שישו, כך אומרים הגויים, נולד. אבל אף אחד מכם
עכשיו, אחרי שסוף-סוף אישרו לי את היצירה בבמה שפעם היתה חדשה,
לא זוכר מה התאריך הזה אומר. מה שאתם כן זוכרים זה שהיום זה
היום של הפיגועים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הדבר שאני עושה הכי הרבה בזמן האחרון
הוא להסתכל על עצמי
ולחפש דברים יפים




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
ALL YOUR FACE
ARE BELONG TO
US


תרומה לבמה





יוצר מס' 1955. בבמה מאז 18/2/01 15:37

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללרגע הצלחתי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה