|
"I have been with the best that the bastards could
muster / From Danny the Dildo to Sidney the Snake
/ And I feel like a working girl pausing to wonder
/ Just how much screwin' the spirit can take"
(מתוך שיר הלוויה של סם פקיפה. נכתב והולחן על ידי
כריס כריסטופרסון).
קלישאות בוהקות באור הכי חזק, רגע לפני שהן נשרפות.
"והראש שוב נוסק החשכה תתרסק
מחמם מואר מתפנק
אין דרכים
אפורים
עוברים כי עוברים"
נולדתי ב- 1979, למי שמסנן לפי הקריטריון הזה.
ניר עבד ב- IBM והייתה לו דירה גדולה. הוא בהתחלה שכר אותה עם
שותפה, אבל תוך חודשיים השותפה נהייתה חברה שלו, רבה אתו
ועזבה. החוזה היה לשנה, ניר במילא הרוויח הרבה כסף, ולא היה לו
כוח לחפש שותפה חדשה, כך שהוא נשאר עם דירה גדולה. אני נכנסתי
באופן "זמני" כשותף.
|
נמצאתי באיזה עיירה, נראה לי שזה היה בדרום. בעיקר בגלל
המאפיינים העיירתיים - איפה בארץ יש עיירות, אם לא בדרום. מקום
שכוח אל עם אבק ובלי תושבים. זה היה בדיוק היום הולדת שלי,
ואני זוכר שהזמנתי חשפנית.
|
נצמדתי ללוח המפרט את זמני הנסיעות בתקווה שזה יספק מעט הגנה
מהרוח, וניסיתי לשמור על שרידי העייפות שלי כדי שאוכל להרדם
בנסיעה, ולהרוויח עוד שעת שינה. הרכבת הגיעה, פנסיה מאירים את
החשיכה.
|
עוד יום שישי מבוזבז. שנת אחר הצהריים שנתמשכה עד הערב. ארוחת
ערב מחוממת במיקרוגל. קצת טלויזיה. אחרי שהתחיל "סקס והעיר
הגדולה" הוא עבר למחשב.
|
יש לי ימים בהם הכל אסוציאציות
ימים בהם כל דבר מזכיר לי משהו שכבר ראיתי -
ספרים, תוכניות מצוירות, סרטים,
סיטקומים, שירים (מושרים וכתובים).
|
רציתי לשתול את הארנק
שלי בג'ינס
של הרוג בפיגוע המוני
ולקבל קצת שקט מעצמי.
|
בבוקר יש לי תמיד תחושה משונה,
משהו נלמד במהלך הלילה.
"בכל אחת מפשיטותיהם השתדלו הסקידי פוני
לשבות מהאויב בתולה נאה.
|
יש מטאפורות שנולדות מתות, ויש כאלה
שחיות ועובדות במס הכנסה.
אהבה נכזבת משעממת כמעט כמו אהבת אמת, שבתורה
משעממת כמעט כמו דיכאון קיומי.
|
אני שוכב בחושך וממשש את הגלד בגב.
אני מדמיין איך אני פותח את הפצע עם חוד של מחוגה.
|
המעיל האדום שנתנה לי אימי
כי שכחתי את שלי.
|
אבל תנו לי הזדמנות לזרוק את הכל
לעמוד בפתח ההפסד
להיות קרוב אליו ככל האפשר
|
"בואי נגיד שבלילה חסר ירח אחד בדרך הביתה
במכונית, נעצור בבר שתמיד..."
תרגום שלי לשיר של ג'ון או'קונור.
|
האמת היא שהריצה הזאת לא משנה כלום
אני לא אשיג כלום בצורה הזאת
|
פלאפונים מאירים אוזן וחצי לחי
ויש רעש של דיבורים
אנחנו מבוגרים
מדי בשביל משמעת לילה
|
נסענו במכונית,
"בוא נרקוד ואלס", היא אמרה
"מעונן בחוץ ועומד לרדת גשם", אמרתי.
|
הכסא לידי ריק, ביני וביניהם מפרידים השנים
הדרגות ועוד משהו שתמיד מפריד בין אנשים.
|
לפעמים אני מחזיק כוס זכוכית
ורוצה לזרוק אותה מהחלון
שתשבר על המדרכה.
|
השותפה לדירה שלה
התעניינה באסטרונומיה.
|
את הגעת כמו גלויה מחו"ל
מחבר שכבר חזר לארץ.
|
"החיים הם פשרה", אמר לי מישהו.
"ואתה שומע את זה מאדם שהתחתן עם אהבת חייו".
|
האם זה היה מוגזם לבקש
שמשהו יבוא בקלות?
אלוהים יודע שהייתי בבטן
הלוויתן.
|
ריח הסיגריות של האיש שלידי על הרציף
|
באמצע הלילה היא הסתובבה אליי
|
במצב הזה שבין ערות ושינה אני חולם שאני יורד במדרגות.
זה לא יכול להיות חלום, כי זה לא השלב הזה בשינה. זאת כנראה
הזיה.
|
נפגשנו אצלה. נכנסתי, והיא כרגיל משכה את הראש שלי לכיוון
הצוואר שלה לנשיקה. הקטע הפיזי אף פעם לא היה בעיה. ישבנו
במרפסת על הספה. היא עישנה, ושתתה גולדסטאר, אני שתיתי קולה
(לא היה דיאט). הכול כרגיל. הכול בתבנית של כל הפגישות שלנו
אצלה.
|
יש משהו מוזר בלהיות בדיכאון כשמראש אתה אדם די עצוב.
|
הוא ישב ליד שולחן עליו הייתה כוס פלסטיק
חצי מלאה במיץ תפוזים וודקה. הוא היה מעט שתוי.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
זה לא נכון
שהתאבדתי בגלל
חשבון הגז.
אווה זרקה אותי,
הבירה היא לא מה
שהייתה פעם,
ובינינו - גם
היהודים.
אז למה להמשיך
לחיות?
אדולף |
|
