|
האמנות של ליאון קפקא היא הביטוי המיידי ביותר אך גם
הניצחי ביותר לחוסר העתיד המחכה לו
hadarguy@gmail.com
אולי ישב נוסבאום מול החלון ובהה בנוף הרוחני והמעושן שמולו,
בהה כישו ממזבח טשנר הבוהה בקרני השמש המקיפות אותו בהיותו
תוהה על צלבו. הרעב הציק והטריף, זאת לפי ההיגיון של היטלר,
להטריף את המאסות והמאסות היו רעבים, רעבים ומסכנים, לא כמו
ישו ממזבח טשנר
|
אירוני אך ליאון מת בצורה הגיונית לחלוטין. "אומרים ישנם בעולם
נעורים, היכן הם נעוריי?" שר לעצמו או שאל עצמו בשקט בעוד לילה
חרישי, בודד, בנאלי אך מאוד רציונאלי ודמעות של רחמים עצמיים
מנצנצות בעיניו...
|
מוחי כרגיל אינו מרוצה, אין זה שונה רבות מאי שביעות הרצון שלו
מעצמו, אולם התסכול הוא רב ואין מי שבאמת יוכל להבין את התסכול
הזה הנובע מהידיעה כי מה שיש לאחרים בשפע ולהם הוא כקליפת השום
|
בין הגבעות היפות של רמת מנשה ניתן למצוא לא מעט פינות טבע
יפיפיות בהם אדם יכול לשבת ולתת לנוף הנשקף לשכר את חושיו.
הכיר האיש את הנוף שסביבו, הכיר היות והנוף הזה נשקף ברקע של
כל מה שראה מאז היה יכול לפרש את הנשקף. אולם הוא לא נתן לנוף
משמעות כלשהי.
|
"אנשים הם כמו זיתים..." הוא אמר לי בקולו העבה והמזלזל,
"קטנים, דפוקים ומרירים".
|
לאריה ק. יש עבודה. לפיו הוא האיש אשר קובע מי הוא אשר יכבוש
את מקום הכוכב בראשם אפוף הכמיהה לכוכבות של בני מדינת
היהודים. אריה הקים לפני שנתיים חברה עם קונספט מעניין, "השיא
במתן השירותים בעולם המתקדם...", כך הוא מתאר אותה. אריה ק.
הוא קבלן אס.אם.אסים.
|
בלילה התמקמתי באחד הגנים הנטושים, זה היה קיץ והיה מאוד חם
בתוך הגן. לבסוף התיישבתי כאן. את קופסת הקרטון שלי מצאתי
זרוקה בסמוך למזכירות. אני אוהב לישון פה כשחם, יש בריזה נהדרת
אשר זורמת מהים. ידעת שחדר-האוכל זה המקום הכי גבוה בקיבוץ?
אני אוהב את חדר-האוכל.
|
קצרו כרונוס, האב, הבן ורוח הקודש את פירות האדמה המקודשת
בעתות שלום ושלווה, בכיסם מתיישנת רוח הקודש לזיכרון אידיאה
ולצווארם אשכים לזיכרון אכזריות הארציות
|
אתוסים, אפוסים רחוקים,
לא בדיוק קלאסיים - וירגיליוסיים
איליאדה דה אמריקנה
אגממנון בעקבות פריס
מגדלים התרסקו פנימה
הלנה בבגדד
|
מבשר אדם לבשר דג
מבשר עוף לאצות וסוסונים להם חצי רגל מסולסלת
מתוקים-מסויטים
בוהים בתהייה
קרני שמש בודדות מפלסות דרכן אליהם
|
אחד, כנראה דייג, אין עתיד
אחד, כנראה דייג, בוהה בחכתו העירומה
אחד, כנראה אדם, כנראה קונגלומרט
|
את משתוללת עליי
כמו אני עצמי הרוע שבעיניי
מעוללת, מהללת
מבעד דמעותייך זה נופל עליי
מר עליי מעלליי
|
כל עץ שפרח
הופשט במפעלים
על כל שדה מוריק
נבנו בניינים
|
וההר עומד בטל לנצח
סופג את קורבנו
ממשיך פועלו ונשחק
נפשו של יחיד גם בשדה קצורה
|
מוזנח ליאון, מוזנח כמו הציונות, כי מזניחה הציונות את אותם
שכמותו. בתוך הערכים הנעלים שנחקקו ונחקקים וערכים כערכים
שמקבלים וגם דוחים, אוזנח זה הליאון, ננטש ונדחה ובשרו הרקוב
שוכב בשדות הציונות
|
בטח שאני אוהב ממרח שוקולד על לחם
חום, לבן, ישר מהפרה, ישר מהתנור
אנשים כחולי מדים יוצאים אל השדות
אוכלים ביצה חצי רכה, גבינה לבנה
|
יש לירות בילדים שלנו
הם חצופים ואלימים
הייתה קריסה בחברה
הוריהם קשים ואלימים
יש לירות בהורים
שלא יביאו ילדים
|
אנו כנמלים עמלות, מירמידונים עזי נפש
ששות בתוכנו לקראת דבר שאין בו בשבילנו
רוצים להיות אך חלק
כושלים להחזיק בדעה הפוכה לזאת של רומו של עולם
|
שום דבר טוב לא הפציע על המסך, שום רעיון מרתק או עלילה מרגשת
אלא סתם תכנים בנאליים למען אנשים בנאליים, אלו שרוצים לברוח
מאלו הסובבים אותם אל החיק הרדוד של התכנים ההוליוודיים. שום
דבר טוב אין על המסך, שום סאטירה או עלילות פתלתלות מלאות
פאתוס או סימבוליזם.
|
המרפסת של ליאון ק., רמי ישן, בז רואה סיינפלד, בבון נעלם, צמח
עובד מחר...
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
הזהר לבל תתפסנה
אצבעותך בדלת
אוטובוס אגד |
|
