|
ליאון איזנברג הוא בעל רקע ישיבתי ומוח שאינו כזה.
הוא נולד בבית שאינו-ממוצע בשנת 1982 וייצר צרות לכל
הסובבים אותו מאז. את ספרו הראשון "מוח ירוק של דג
ודברים אחרים שאפשר לאכול ביום גשום" סירבו הוצאות
הספרים לפרסם.
נכון לעכשיו, איזנברג משרת בצבא ההגנה לישראל, ובעוד
מספר חודשים יישלח לבצע פשעי מלחמה בגדה המערבית
ורצועת עזה לתפארת מדינת ישראל.
הן נעלמו בזמן שקראתי את לודוויג ויטגנשטיין. השניה חזרה אל
המחזה המוכר לרגע. אור השמש הוחזר אצל עגיליה שצלצלו חרש ורקד
בעיני, היכן שהיה לה אסור. שלחה אלי מבט שואל. סגרה את הכרך
הירק ויצאה. נותרו רק הדפים הלבנים המצולמים והתפוח האדום
הנגוס.
|
כבר שנים לא היו לי צרות, או תקוות
כבר שנים לא טרדה את לבי אהבה
רק ימים של שירה אודותיך, אלי
שירת התוכי הנורא.
|
לאלהים שלי קוראים ידוד
אני את ידוד אוהב לעבוד
|
אני מנסה לפתור את הסתירות ולפשוט
את העקב.
פשטתי את כתנתי
|
התלמוד אמנם מסביר לנו שמהותו של הצום הוא "ללמדך ששקולה מיתתן
של צדיקים כשריפת בית אלהינו (בבלי, ראש השנה יח:)", אך ניתן
גם לתת טעם אחר: זהו צום על מנת לזכור את היכולת של בני אדם
להיות בטוחים במידה רבה שאלוהיהם עומד לצידם, כאשר אין הוא
בקשר עמם כלל.
אך מ
|
|
אבל השאלה
האמיתית היא,
האם אתה היית
שוכב עם אבא שלך
בשביל להציל
אותו?
צאן מרעיתו
דורשות תשובה. |
|