|
אף אחד לא עצר כשאמרתי עצור
אף אחד לא המשיך כשאמרתי המשך...
|
אני מסתכל מבעד לחלון,
כולם שמחים כרגיל,
אני רואה הכל,
הם לא רואים אותי.
|
עיני צורבות מהעשן,
אדומות כלבי וכלב האש,
ומאותו מסך עשן ישן,
פעם אחר פעם,
אני מתעוור בתדהמה,
לראות חיים בלי טעם,
|
עלם חמודות מצאתי לי,
מראהו מעורר בי צמרמורות,
|
|
|
זה מה-זה עצוב
שכשאני מנסה
לראות את
הסלוגנים שלי
בלבד ולסנן את
כל השאר,
מופיעים סלוגנים
על איזה אחת, הר
שפי - מה שמה,
שלקחה את השם
שלי!
מרגלית מוחה |
|
