|
יום אחד לפני המון המון שנים, בקהילה יהודית קטנה בפולין,
הייתה מצה קטנה. אמה של המצה רקמה לה כיפה יפה ואדומה, ולכן כל
הכפר קרא למצה 'מצה אדומה'. יום אחד קראה האם למצה. "מצה
אדומה, קחי את סל המצרכים הזה לסבתך החולה בקצה היער.
|
הם הסבירו לך שנית.
יופי רך עוטה טלית,
לא מבינה מה פה מצחיק.
|
|
|
אתם יודעים מה
אני חושבת? אין
אף אחד שמאשר את
הסלוגנים, לא
היה ולא נברא.
זה סתם המצאה של
כותבי הסלוגנים
(המשועממים
שבינינו), וגם
אין כזה דבר
שפצור.
גברת דו
תגובת מערכת:
פפפפפפף. |
|
