|
יצא לאוויר העולם בשעה הכי קטנה של הלילה ב 1985.
הרופא היה צריך להרביץ כדי שידע שהוא נושם, אז הוא
צרח שלוש שעות, ומאז הוא לא מדבר הרבה יותר ממה
שצריך...
ציני שיודע לצחוק, פסימיסט אופטימי, אידיוט חכם,
לובש שחורים אבל לא באבל... הוא פראדוקס הגיוני,
בעולם של תקוות שבורות.
לא אוכל צמחים, כמעט רק בשר, אבל שונא את עצמו בגלל
זה, אם הוא היה יכול הוא היה הופך לצמחוני (מסיבות
אידיאולוגיות).
מעשן, מכור למסך, מצייר כל הזמן, קורא כל הזמן,
וכותב רק כשיש לו זמן פנוי.
חיי (מילה גדולה) בהוד-השרון, העיר ירוקה (מעובש)
מגיל חמש, ושונא את המקום מאז.
הוא אוהב להסתכל על אנשים, הרבה. כל בית הספר שלו
אומר שהוא הומו, למרות שהוא לא, הוא סתם חסר ביטחון.
וחסר טאקט, וחסר שכל, וחסר כישורים חברתיים... חסר
לב, אבל רק כשמעצבנים אותו. לא סולח בקלות.
מדבר בצורה גבוהה מדי, פואטי (אבל רק בסופי שבוע),
ורוצה חתול. לא יודע להתחיל לדבר עם אנשים, מחכה
שיבואו אליו.
שומע הרבה מוזיקה. וכל הזמן. הטעם שלו נע בין פסנתר
קלאסי וג'אז אינסטורמנטאלי, למטאל ולהקות גותיות
למיניהן. הכל לפי המצברוח, ולמרות שזה לא באמת
מעניין אף אחד, הוא חשב שיהיה נחמד לכתוב את זה
פה...
כדאי שהוא ישתוק עכשיו, הוא גם יעשה את זה, אבל רק
אם תבטיחו לדבר איתו לפעמים, כשנחה עליו המוזה הוא
עלול להתגלות כבנאדם נחמד ומעניין (אבל אל תספרו לאף
אחד).
אני אוהב אותה כל-כך. כשהיא יושבת ונועצת בי מבט כשאני עסוק,
בעיניי חתול גדולות וחיוך נגנב לו מתחת לשפם. שורפת לי חור
בגב, השיערות בעורף סומרות, ואני יודע שהיא שם, מסתכלת עליי.
|
בוא אחריי היא אומרת, האישה, היפה, עם השמלה השחורה והעור
החיוור, זו עם הפרקים המדממים ללא הפסקה. בוא אליי, איתי,
אחריי. אני קרוב להיכנע, ללכת אחריי היצר. לתת להם להשתלט...
|
לראות את העולם כמו מתוך ערפל....
|
אז? כל כך טוב לדעת מה אתה חושב? על החיים? על עצמך? על אנשים
מסביבך? הביטוי של זה אף פעם לא עשה לך טוב, ואפילו הזיק..
נידה אותך, כי שנאת את כל העולם... ועכשיו אתה מתלונן?
|
|
|
מחשב יכול לעשות
אותו מספר של
טעויות שלוקח
ל20 איש לעשות
ב20 שנה.
נפלאות
הטכנולוגיה...
- שפן קטן
מתמוגג לנוכח
המסכים הכחולים
שלו |
|
