|
אני עדי, נעים מאוד.
אני אהבתי את אדיר מכיתה ז'. הוא היה החבר הכי טוב שלי, את כל
הצרות שלי סיפרתי לו. בתקופות הקשות שלי הוא עזר לי, ובתקופות
טובות היה מאושר יחד איתי.
רק בכיתה ט', אדיר גילה שהוא אוהב אותי.
|
הוא אורז את עברו בחדר הסמוך. במזוודות מאובקות וארגזים
מעופשים שם בגדים מסמכים ישנים, התעודות עם כל הנכשלים. "הנה
הסיכות מחיל הים, הו עבר כל כך הרבה זמן"
|
זה שלא מדבר עוד פעם הסתובב והוא הסתובב בשיא המהירות, ולא
הצליח לעצור, והגבוה והשלג קמו והתחילו לקרוא לו אידיוט ומפגר.
בסוף הגבוה הצליח לעצור את הקרסולה וזה לא מדבר ירד ממנה ונפל
ועכשיו יורד לו המון דם מהראש.
|
"יש לך עשרים שעונים פה בחדר." הוא העיף מבט בשעון הכחול עם
הדולפין.
"הוא לא עובד, חבל על המאמץ."
"ומה עם הוורד עם החתולה?"
"אין בו בטריות."
"והירוק?"
"חסר בו מחוג"
|
תמיד חשבתי שאם ייתנו לי חמש דקות עם אלוהים אני אשאל אותו
שאלות חשובות כמו למה יש רעב ואיידס ומלחמות. אבל מצד שני תמיד
חשבתי שאלוהים ישב על הכיסא שלו בזקן הלבן והכותנת הלבנה שלו.
|
דרקון נחמד! תאר לעצמך! דרקון שכזה יכול להכפיש את שמם של כל
אוכלוסיית הדרקונים לעולם ועד! ואז באגדות לא ישתמשו יותר
בדרקונים, אלא במפלצות או דינאוזרים, ואז ממה הדרקונים המסכנים
יתפרנסו?
|
זה היה אחרי ההלוויה של סבא שלי שהפסקתי לפחוד מהמוות. עד אז
הוא נראה לי משהו מסתורי ביותר, משהו שבכלל לא קורה סביבי.
|
לפני שאתחיל לספר את הסיפור על הקרניים של שמש והקרניים של תיש
ודרקונים רשעים ועננים שטניים והממלכה הקסומה...
|
בוא נרקוד
את ריקוד הכוחות הנצחיים
|
They say I know to rock
They say I know to roll
|
מתוך השאול
תרעיד את השדים
בנגינתך הרכה
על המיתרים יפרטו
אצבעותיך הענוגות.
|
אבל אין, אין פרחים בגטו יקירה
ככה בידיוק אמא אמרה
|
בכיכר קטנה
במרכז המדינה
עומד רוכל
מוכר סחורתו לכל עובר.
|
ואתה ממרום
תיאבד נשמתך
ועיניך לא ידעו הן לאן
|
סיגריה וכוס קפה
זה לא הרבה
|
את ממש אישה מגונדרת
אחת שלא מתאימה לנוף הישראלי
עם נעלי עקב ולק אדום
|
הגשם החזק יורד,
לוקח איתו את כל מה שנשאר.
|
טלאי צהוב על דש הבגד
פירושו יומך יבוא.
|
ולאימא אין עוד כלום לתת לי
חוץ מקליפות תפוחי אדמה
והשפתיים של אימא כחולות
אבל היא נותנת לי קליפות תפוחי אדמה.
|
ושם הוא שוכב
גוף מוטל על האדמה
הוא מלא צלקות.
|
לחשוף שיניים צחורות
להתלבש בבגדים יוקרתיים.
|
אתמול מישהו ירה לי לתוך הבטן
תאר לעצמך,
שלף אקדח
וירה צרורות
היישר לתוך הבטן
|
תשחק עם השטן בתופסת
פעם אתה הבורח
פעם אתה התופס
|
הנשמה הבודדה.
שחיפשה וחיפשה,
כבר לא מחפשת.
את חיפושיה היא הפסיקה.
|
הסוודר
שנתת לי שנה שעברה
הוא קצת גדול עלי
|
וזמן זה זמן, והוא עובר מהר
ולחיות את הרגע
|
קול קורא בחשכה
התשמע?
הוא קורא לעזרתך
הוא אינו יכול יותר לבד
|
אז התחלתי לכתוב לו חיבורים ממש יפים ותיאורים על כל מיני
דברים, גם אפילו שלא קיבלנו שיעורי בית לכתוב חיבורים, כדי
שיחשוב שאני מתמיד, ואוהב אנגלית. וגם סתם ככה אהבתי לכתוב,
בעיקר אהבתי לתאר דברים, כמו למשל את הפארק שמול הבית שהיה לי
בגרמניה.
|
גם אני מרגישה רע, אפילו מאוד, אבל אפילו לא שאלת, כמובן שלא
תשאל, אף אחד לא שואל.
|
בדרך לשדה התעופה בסאלבדור, ברזיל.
|
|
|
ואם ביום שלישי
יבוא לך, אבל
אני אהיה
במילואים?
אפרוח ורוד,
מודאג עד מאוד. |
|
