|
היצירות האלה מייצגות אותי,
את השינויים שעברתי בחיים,
את השנים הקשות,
הרגעים הטובים והפחות טובים,
אני מבקשת אותכם לא לשפוט,
אלא רק לנסות להבין ,
מדובר בילדה ששופכת את ליבה,
מדובר בנערה שמתבגרת,
מדובר באישה שעוד לא הגיע לבשלות,
תודה .
זה הרגיש כל כך נכון. הצמדתי את הסכין לעור, ולחצתי ולא הפסקתי
עד שלא ראיתי דם ועד שהבנתי שלא משנה כמה אני אחתוך הוא לא
יפסק,
|
יושבת בחדר וחתכת,
יותר עמוק ויותר עמוק...
כל מה שאני יכולה לעשות זה לנגב את הדמעות,
את דמעות הדם שלי שספוגות בכל כך הרבה כאב,
|
מחשבות, מיליון מחשבות,
צועקות את שמו
|
אוהבת אותך באותה מידה,
כואב לי, אתה מכאיב לי, תפסיק בבקשה
|
ואתם רק לוחצים עוד
צוחקים מפינת החדר
ואני לוחשת ומבקשת שתפסיקו...
בבקשה אתם הורגים אותי...
|
וכשאני מביטה בך אתה לא יודע מה לעשות,
לא יכול להביט הצידה אבל לא יכול להפסיק להסתכל,
אולי אפילו לא יודע איך, איך להפסיק את הכאב
|
כאב, כמו להב נעוץ בגופי,
מרטיב אותי אבל לא מפסיק
|
האם זאת היא? שם, על הרצפה שוכבת.
ששמלתה הלבנה חתומה בכתם אדום ובוהק
|
היום לפני
הכל מתחיל באותה נשימה
אני מוטלת על הרצפה מרגישה את הכל נגמר
|
לא חיה כי אני חייבת
אני חיה כי אני רוצה
|
אולי פשוט רוצה אותך,
לגעת ללטף אותך,
|
מחשבות של מטורפת,
קולות הרבה קולות,
לחישות כאב,
|
לנשק אותך רק כדי לטעום אותך,
זה סוטה?
|
מקבלת סחרחורת מהכלום הבלתי פוסק בחיי...
הכדורים, הכדורים הארורים לקחו לי את הכל,
רק רציתי לכתוב זה הכל.
|
לפני בערך 3 חודשים גילו לאמא שלי סרטן...
אני ממש אבודה, לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה...
אמא אני אוהבת אותך....
|
|
|
הפתרון לבעיה
הפלשתינאית הוא
אחד, צריך לגרום
להם לחשוב שהם
חשובים ורק כך
הם יבינו שלמות
ככה סתם למען
מטרה אבל ללא
סיבה זה לא
לעניין ותוך שנה
שנתיים הם כבר
יבינו.
משה קרוי, בן
שלושים נאיבי
שלא יודע מה
העתיד תומן
בחובו (תרתי
משמע). |
|
