|
להקת "ברוז" הוקמה אי אז בראשית ימי הציויליזציה,
באזורי הספר הנידחים של מדינת ישראל. חבריה המוכשרים
אך למרבית הצער נמרצים, מצאו עצמם מופיעים על במות
שונות ומגוונות ללא כל הסבר מניח את הדעת למה הם
עושים זאת. ראויה לציון במיוחד הופעתה של הלהקה
בכיכר דיזנגוף בשנת 1982, בימים שלפני המרקקה של
אגם, כשחברי הלהקה מנגנים ושרים את השיר החדש שנכתב
בדרך להופעה הלא הוא השיר האלמותי "אני משתין על
העולם בקשת" וכובע לפניהם על ריצפת הכיכר ותרומות
אנשים טובים מושלכות בעבור חברי הלהקה שככל הנראה
ניכר בהם כי במצוקה המה.
רבות נכתב וסופר על הלהקה, תמליליה ולחניה הפכו
במרוצת השנים לאחד מנכסי צאן הברזל של המוזיקה
הישראלית, וחברי הלהקה התפזרו להם בתפוצות (תל אביב)
ונפגשו לעיתים רחוקות בלבד. איחודה של הלהקה ב 1996
יצר ציפיות אדירות בקרב קהל שוחרי המוזיקה הישראלית
בכלל והמוזיקה הטובה בפרט. מאיחוד זה נולד דיסק
שדרים שנקרא "הקאמבק" ובו שלושה שירים - "שנהב",
"הדרך הביתה" וכמובן הלהיט מתוך הדיסק, שאף הושמע
בתחנות הרדיו השונות, גירסתם של חברי הלהקה לשיר
הילדים הידוע "אצא לי השוקה". הדיסק הוא דיסק חובה
לכל מי שמאמין באמונה שלמה כי הוא אחד מאותם יחידי
סגולה המסוגלים להבחין מבעד לבינוניות הרובצת על
המוזיקה הישראלית בכלל ועל המוזיקה העולמית בפרט
בשביב האור שדיסק שדרים זה מפיץ.
עמוד זה יכיל בתוכו בסופו של דבר את כל הקלטות הלהקה
האגדית, את תמלילי השירים, תמונות מתוך ההופעות ושאר
זוטות ככל שחברי הלהקה יואילו להתפנות מעיסוקיהם
וימסרו לעורך עמוד זה.
|
|
בתי הקברות
מלאים באפרוחים
ורודים שלא ידעו
לפרוש בזמן
מכתיבת סלוגנים
לימור מפגינה את
הערצתה לאפרוח
ורוד. |
|
