|
לו הייתי וילון הייתי מתנפנפת לי בקלילות,
בלי דאגות זזה עם כל רוח שעוברת בפנים אבל צופה לבחוץ.
מרגישה את החום שמגיע מבחוץ אך תחת צל תקרת החדר.
|
אנסתי אותך לאהוב אותי. אנסתי אותך לחבק.
אנסתי אותך לנשק אותי, אנסתי אותך להתקרב.
|
וכתבתי לך המון
ופניתי אליך בכל הדרכים
ושלחתי רוחות מנשבות ברכות אליך
ונפלתי בלי פנים.
|
כל מה שאמרתי היה ישר עושה
לא מתווכח לא מקטר
היה לי חבר מזה טוב
עכשיו אין לי יותר.
|
כולי אבשם בשבילך,
שלא תריח מי אני באמת
|
גם כשהכל אבוד גם כשלא נשאר בי כלום
גם כשריק גדול עוטף אותי מחלחל אליי מבקע אותי
|
וגם עכשיו מול היד המתקתקת עולה בי הריח של לחשוב עלייך
כאילו כל מה שקשור לכתיבה קשור גם אלייך.
|
רק אני יודעת שאסור לי להיות לבד.
רק אני יודעת שכשאישי הולך לו לחבר אני נשארת המצב רוח מיוחד
|
את הסיפור הזה צריך להתחיל עם הבנה כלפיי כאדם. חייתי את חיי
ללא מודעות עצמית, חייתי אותם בשקט ובצניעות. כל יום שחלף לא
עניין, לא נרשם, הוא היה פשוט עוד יום סתם.
את חיי המאוסים העברתי ככה בקלות ולא עשיתי סיפור מכל רגע או
שטות.
|
מי יגיד שאת לא נהדרת?
מי יעז לחשוב שאת לא נפלאה?
|
|
|
מישהו כבר כתב
את הסלוגן הזה,
אבל החתימה שלו
הייתה מטופשת
והרסה את כל
הקטע.
אני לא הולך
לעשות את אותה
הטעות - גרניום
קטן בגינה של
דודה נחמה. |
|
