|
"האמן שייך ליצירתו
לא היצירה שייכת לאמן"
נבעטה לעולם ב- 15.01.1985,
מאז היא חיה בסרט, לא תמיד קומי...
אחרי מסע מפרך במסלול החיים
מצאה את עצמה שוב באותה נקודה קיצונית,
רק לקצה השני...
סוגרת מעגל מהצד השני של המטבע.
לא בטוח שזה רעיון טוב
אבל היא מקווה לפגוע כמה שפחות
בבוקר יום ראשון הזה שלחתי את אימא שלי לבית חולים.
|
בתשוקה, צימאון, כעס, געגועים ושנאה
שתיתי את שפתיך
בליל אמש.
|
במקום מסוים אני שייכת לך
גם אם כל הרגשות מודחקים היטב
גם אם כל החלומות נגוזים לאט
|
לתת אמון בכל אדם שני
ולהיפגע כי הוא שקרן, זה דפוס.
|
אם הייתה בך טיפת שכל
תחפשי אותה שנית
ותשתמשי בה
|
וראיתי אלפי חרוזים פזורים על הריצפה
|
בחנוכיה שלי דולקים 9 נרות.
אורות קטנים שיחד יוצרים
אור גדול בחיי
ומגרשים את החושך.
|
לא רוצה כבר שום דבר.
לא רוצה להתאהב יותר
|
החיים הם מתנה
כך אומרים כולם
|
עוד לא הבראתי,
עוד לא נבראתי
מחדש.
|
אתה כל כך חי שם.
ופתאום כאן, מול קבר קר
מלאך מרחף
|
להיות שלך שוב
להיות שלך בפעם הראשונה
והשנייה והשלישית
והרביעית ולעד.
וכאן ועכשיו ולנצח.
|
החיוך הנפלא שלך,
שכבש אותי
פעמים רבות,
ינסר בי מעכשיו
פצעים שלא יגלידו.
לב זהב
חיוך רחב
עיני שקד
|
אלה הם חיי בזמן האחרון.
למצוא אותך ולאבד כמעט בו זמנית.
ואין פה עניין של לסלוח
אין פה עניין בכלל.
|
מאוד קל רק לנסות להתחבר
לרגשות של חברה שכולה של חייל דימיוני
מאוד קל לשמוע בראש קריין
מודיע על מותו של חייל זר שלא הכרתי
|
מתוך סערת הרגשות
שתוקפת אותי
בשנתי.
היית לי
|
שם בהרים,
שם בין סלעי המוות
איבד אהובי את נעוריו שלו.
|
בעיניך שוב נתקלת על עטיפת אלבום קרועה
בו כלבלב קטן מוצא לו מלונה.
|
מלחמה כוללת של פרטים בודדים.
אנשים, בני אדם, מחפשים את עצמם.
מחפשים אהבה, ומרוב בדידות
|
אני זוכרת שתי מילים
"בת שלי"
מילים שנאמרו בפה שסוע
כמעט בלי אוויר
חצי חיוך
ואולי דמעה קטנה בקצה העין
ומיץ.
|
ההשפלה, הכאב והפגיעה יהיו מעתה
חבריי הטובים ביותר.
הם החליפו אתכם לעת עתה
עד יעבור זעם
עד שתעבור ההשפלה.
|
זרעי שיגעון
שזרעתי בעצמי
וזרעו בי אחרים
|
ועורך נחשף אליי
אחרי שנים של תהייה
איך אתה באמת נראה
מתחת לבגדים.
|
אני לא צריכה לסלוח לך על כלום
כי אני מקבלת אותך כמו שאת.
את לא עושה לי בדיקות אמון
כי את מאמינה בי כל הזמן.
|
חיים במעגל סגור
חיים בתוך בועה
בועה של שיגעון
בועה של אהבה.
|
נקודה היא לא פסיק.
נקודה היא המקום בו הכל נגמר
ושום דבר חדש לא מתחיל.
נקודה היא לא שלוש נקודות,
בהן אפשר לתהות על המשך המשפט.
|
לא הייתה כאן אהבה.
לא כתבתי אהבה,
|
לא את הכל חלמתי
אבל התעוררתי
ועזבת בלעדיי.
|
ויום אחד היא תתעורר.
בת 70 ועומדת למות...
|
בזמן הזה שאתה נח לך בארון מתים
אני מחפשת מקום להיקבר בו בעצמי.
אני בחדר שלי, בין ארבעה קירות
|
מתרחקת צעד
נעצרת
אתה מושך.
|
אתה מצידך מגיב, לעיתים בהתלהבות
לעיתים בקרירות אופיינית.
אני מצדי שוקעת שוב באהבה לא בריאה
וכמיהה למערכת יחסים כושלת.
|
להגיד לך את כל זה
ובעצם לא להגיד כלום.
לא להתאהב בך בינתיים
מהפחד שתפגע בי שוב
|
נורמה ג'ין, הו נורמה ג'ין שלי
עורך צח כשלג,
שדייך, אחורייך...
הבלונד המשווע למגע.
|
ודון ז'ואן אחרי הסיבוב
אורב כזאב לטרף
מתנשף מעליי
בלי הרף
|
מעביר אצבע על שפתיים סדוקות
גופי נדרך, ליבי עוצר מלכת
הנשימה נעתקת
עם היד בין הרגליים.
|
נשבעת להישאר לנצח ילדה
עושה הכל הפוך, כאילו להכעיס.
|
שניים.
יד גולשת אל מתחת לחולצה.
|
השנה, כבר לא הולכת ברחוב מצד לצד למקרה שתעבור כאן,
כבר לא מדמיינת את שיערך הבהיר ולא תרה אחר ריחך הממלא את
האוויר.
|
כשאתה סובל, אני סובלת
כשאתה כואב, כואב לי איתך.
|
23 שנה היית גיבור כל יכול, השיפוצניק האולטימטיבי, זה שמתקן
ומסדר הכל, מחור בקיר ועד לב שבור...
|
וחורטת על עורי אותיות עם שם מאוד ברור
השם שלי
מנציחה את הזהות שלי בעולם,
כרטיס הכניסה שלי לחברה
השם שהעניקו לי הורי
והשם שהענקתי לעצמי
|
אהבנו לאט, אהבנו מהר,
בנשימות לא קצובות ואנחות עונג של כאב..
אהבנו חזק ואהבנו בטוח
ושבענו זה את גופה של זו
|
על זה, על זה חומד, אני לא סולחת. מה ביקשתי? עונה אחת בלי
הפסדים? עונה אחת, בלי הפסד אחד עם כל הנקודות בקופה ואז הפלת
עלינו הפסד ראשון. אמרתי, לא נורא, אחד, זה לא נורא, אבל
שניים?
|
אז אני לא מוכנה יותר להיות ה"מסכנה" שאתה כל כך רוצה שאהיה.
נגמרו הימים ש"אהבתי" להיות קורבן.
את העונג הזה, אני אחסוך ממך.
|
ואני אומרת לך שאתה אוהב,
כי אין דרך אחרת,
כי אני אומרת.
|
לא אשקר,
זה לקח לי זמן.
אבל אחרי שהבנתי
עזבתי.
|
לפעמים אתה מחייך אליי, לפעמים מביט בעיניים טרוטות לעבר מישהו
או משהו שאנחנו לא רואים.
|
הרהרתי בדחף לאהוב מישהו בכלל, בדחף לתת מעצמך למען מישהו זר
כשאתה יודע מראש שבסוף תיפגע, אם בגלל שהאהבה תיגמר, או אם כי
המוות יפריד בינכם, בסוף נשארים לבד.
|
"...שלושה כדורים, הרוג אחד, שישה מליון פצועים..." כל אחד
והפצע שלו.
|
ואיך בוכים,
אני אפילו לא יודעת איך בוכים.
והחיים נראים במסלול הנכון להמראה
ושוב מתרסקים מחדש.
|
מהמראה בוהה בי בחזרה
דמותי המזדקנת
וקמטים צועקים עליי מכל פינה.
|
בכל חיוך שלי, יסתתר החיוך שלו,
בכל מבט שלי יסתתרו עיני השקד שלו
והוא יצעד איתי בכל צעד שאני אעשה,
מעכשיו ועד עולם.
|
האם כתוב לי על המצח - סטוץ?!
|
החיים מחכים שתחיה אותם,
גם בלעדיי.
|
כיתה א'
שנה אחת הייתי במרכז. שנה אחת של נחת. או שלא?
|
כשאתה חי מדיפרסיה לדיפרסיה,
אתה לומד להוקיר תודה על דברים טובים שקורים מסביב.
אני שכל חיי פוחדת מהמוות מוצאת את עצמי
מבקשת אותו לעצמי שוב ושוב.
|
רישום של אריאל האהובה עליי מאז שאני בהכרה...
|
זמן מקהה תחושות ומכאובים
גונב בכתמים דהויים
את הצבעים מהתמונה.
|
בלילה בלי שינה מתוך נרקיסזם טהור בחנתי גבולות...
|
"עכשיו אתה בבית עכשיו אתה שם
הילדים קופצים עליך הם הכי יפים בעולם
אתה נמס פורש ידיים אתה מאושר ממש
ועוד מעט תקרא סיפור מהספר החדש"
|
אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
|
|
עד הסלוגן
הבא...
אה אה אה
אווווווווווווווווווו
עד הסלוגן
הבא...
יויו עושה קמבק
בתחום המוזיקלי |
|
