|
 268392640 lee-dar
אחת שבעוצמה תצעד ותכבוש את כל ייעדיה
'את מאמינה?'
'אתה מאמין?'
'למי?'
'לה, לו.'
'לה כן, לו לא.'
'כן או לא?'
|
וג'נו? ומה שאת מרגישה לג'נו?
ג'נו ישאר בפריז, וגם האהבה שלי
פריז זה מקום טוב כדי לשכוח.
תחזרי הלילה?
הלילה לא, מחר
מחר זה זמן טוב כדי לשכוח.
|
עם עוד שישה חיילים
הם נושאים אותך כמו עבדים
ואתה המלך שלהם.
וכולם מברכים אותך
מוזר, כי הכל בסדר
לא קרה כלום.
ואתה בתוך ארון מעץ
כמו דוד אפרים
|
מעולם לא ידע כמה דמעות זלגו בגללו
עוד תולה בו תקוות
כאילו היה כביסה מלוכלכת
|
אם תסתכלי,
אולי תמצאי
את הכאב שאבד
את שהשארת מאחורייך.
|
להיות מוגנת, שמורה
להתעטף במעילו, עם בוא החורף
לרקוד בגשם הראשון.
לחלום.
לקום שלו היום.
להיות בתו לפעם.
|
שגם לי יכאב
אתה שידעת תמיד מה טוב
איפה אתה לומר לי עכשיו
|
שהוא היה הסיבה
אחרי שנים
שבזכותו היא עוד הייתה בחיים.
ועכשיו כבר לא
|
שומרת הכל לעצמה
בליבה, שלה
חוסמת
לא מאפשרת
כניסה, ובטח שבוכה
זה לא נגמר
|
וקולו לא נשמע עוד בכל מקום
ואולי זו דרכו היפה
לומר לך שלום.
|
אנא סלחי לי אישה
על שחייתי בינכם
על שאהבתי, על שבגדתי
על שלא ידעתי
|
ואת רואה איך נקטפים ילדייך,
ואינך עושה דבר.
איך נלקחים הם מול עינייך
|
בגידותיי בך, בלבולי הלב.
לא יעידו.
על נאמנותי.
|
הוא כבר בתוך הרכב, מחכה
היא מסתדרת כנראה.
היא נכנסת הוא שותק
היא שותקת, הוא דוחק
אם יסתכל ממש אולי יבחין
|
אל תיגע בי, מתחננת
תאהב אותי מבלי לגעת
|
היא מאמינה, לא כי היא תמימה,
כי היא מאוהבת.
|
אהובי
כי אתה זה כל מה שאין בי
|
את חלשה, את לא יכולה
איתה.
ובלעדיה.
וזו המחלה של עצמך, לבד.
|
צעדתי במקום, שבתומו לא תהיה ברירה.
אלה לקבל את העונש, ואיני יודע מדוע
|
נמאס לי את עצמי להשלות
לחיות בעולם של הזיות.
אנשים אומרים
שיש חלומות שלא מתגשמים
|
מתנגן לו השיר שכ"כ אהבת
רגעים כאלה מזכירים לי מה לקחת
איתך כשעזבת
|
סיפר סיפור על מלחמה
על סירה גדולה ששטה
על חייל אמיץ ומדינה,
על לוחם שלא חזר הביתה.
|
הרגשתי כל שיערה מראשי
כל אחת מאלה הכבידה עליי
גפיי נחלשו, לא החזיקו אותי
כאילו לא היו אלה רגליי מעולם
|
זיכרון שבעבר כאב.
אך בתוכי רק גשם,
והקיץ עזב.
|
ואז אתה מוצא את עצמך
במיטה כחולה
מחובר לצינורות,
אתה תמות בעוד כמה דקות
|
סיפרתי לך כמה הוא אוהב
וכמה שהוא מוכשר
ושכל שיר שהוא כותב
הוא כותב כשהוא חושב עליי
|
אתה שוכח מה הבטחת
אמרת שתחזור
ולא חזרת.
|
ולפעמים את מרגישה
שזה כבר לא ביחד,
אם זאת האהבה שלו
אולי עדיף להיות לבד.
|
ואותה הציפייה,
כמו חלקים מפאזל
שנקרא לו
- אהבה
|
ואם לא אחזור
תדעי שנכנעתי למלחמה
שלקחה אותי יונה,
יונת שלום
|
מי יציל אותי מהעולם המטורף
רצית למעלה
עכשיו אתה מלאך, עכשיו אתה עף
|
אני שוב כותבת לך מכתב
מקווה שבגן עדן יש דוור
אל תכעס על שבכיתי בלילה שעבר
|
עדיין מחכה
בערך כבר 20 שנה
מי סופר, הוא גם ככה לא זוכר
|
אפשר לכתוב עליך עוד שיר אהבה
לספר על איך היית כשאהבת,
ואיך אהבת כשהיית
רק שלי
|
והוא חזר, והם חזרו
בנשיקה סוערת,
כבר כמה לילות שלא הפסיקו לאהוב
והיא ידעה שיעזוב
|
לו הייתי בטוחה שאגיע עד אליו
הייתי הולכת אחריו
|
שירים שכתבת ושכחת
משכנעת את עצמך
שנכתבו הם בשבילך
למענך
ואת שיכורה ממילים
ממנגינה ששמעת
|
לו ידע כמה פעמים בפרידה האחרונה הסתובבת לראותו,
ואולי כי דאגת, או כי אהבת לראות אותו.
או שרצית לבדוק שהוא בסדר.
או כי פשוט אולי פחדת, פחדת שזו תהיה הפעם האחרונה שתראי אותו.
|
אמא, נכון שהכוכב הצהוב הוא כמו כוכב בשמיים?
מדוע קוראים לזה טלאי?
|
|
|
למה כל הצפוניות
מתעקשות להגיד
"כאילו שיו אני
משנקין"?
פריק שמתקשה
להבין |
|
