[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי לי זיואל היוצרים המעריכים את לי זיו

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"לחזור בזמן?" תגידי לי, מה קרה לך? לא נשארה לך טיפת חכמה?
אולי נחזור לתקופה של הרצל ונגלח לו את הזקן?, תגידי לי, מה את
רוצה? על זה את חושבת כל הזמן?


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
אדם עולה על הסולם
אדם נופל בין השלבים
אדם הופך לבן אדם

אינטרוספקטיבי
אולי תמיד ביקרתי את עצמי
ולא הבנתי למה התווכחתי לשווא
עם פרצוף מאוכזב
הפניתי לי גב

קצרצר
הרים הם נסיון לגעת
בעולם ששייך למלאכים

ואם יש איזה משהו- שיצא
כי אין לי כבר כוח לשאת
ולבי כל כך צמא

יחסים
אין חדש תחת השמש
גם אני אומרת לפעמים
שתחת אותם עננים
לא שונה היום
מליל אמש

הרהור
אין לזה כל חשיבות
אם אמות
וגם תמות
התהילה

גורל
אינך היחידה ללכת
לא להשאר
בדרכך את משתרכת
אחרי מישהו אחר

אינטרוספקטיבי
אני חזק ואני לא בוכה תכופות
ואף לא על כתף אחת נשענתי
היו נשים והן היו מאוד יפות
וכשבכו אליי, אני כך התעלמתי

איפה הקיץ
אני מספרת לבני
איך הייתי הולכת לאורך הים
והיו הם שורקים לי בכל הזדמנות

את מרחב הזמן
קרע מפרש
את עוגנו הוריד
אל השתיקה

אהבה
אני חייב אותך
כמו משאבת הדם
מרכז הרגש
בת אדם

יחסים
אני טיפה יותר מדי
טיפה יותר ממך
אני טיפה כועס
טיפה עצוב
טיפה טיפה דועך

רציתי לכתוב לך שיר פרידה
על איך שהיה
שכבר לא נדע

אני לא רוצה לדבר עליו
הוא יקר לי מדי
רק עוד נגיעה אחת
ודי

הרהור
אני יודעת שאבכה
על כישלון
ואחגוג
על ניצחון

בכל זאת
אני מנסה

אני מסוג האנשים
ששבים כל שנה מחדש
וכמו בפעם הראשונה מתרגשים
אומרים שלום, מוסרים ד"ש
מחפשים חיבוק כאילו לא עברו זמנים
אני כזאת
מאותו סוג של אנשים

בקרוב לא אהיה כאן
אני נוסעת להיות חומה בירושלים
רחבת גודל,
"אוזניים לכותל"

הרהור
אני צריך לוותר
גם אם זה לוותר לעצמי
כי הקונפליקט שתמיד חוזר

שומע "רובים ושושנים"
וזה עושה לי טוב
הם לא שרים
הם צועקים

אתה יושב ובוכה על אתמול
מספר לי שחשבת על מוות
אתה מסדר את החדר
שיהיה יותר נוח

אהבה
את יודעת ש...
אין יום בלי שמש
כשאת נושמת
אין רגע
שהטבע
לא עוצר לכבודך
לראות את יופיך

בין היום לאתמול לא השתנה דבר
אתה אומר לי: "זה טוב,
הבקבוק לא התמלא
אך גם לא נשבר"

הרהור
איך התהפכו היוצרות
איך השתנו הזמנים
אם היה מיני זכר
הייתי יותר מאושר
כי בנים לא בוכים

למי יש בכלל מושג איפה אני חי?
מה יודעים עלי?

מה קרה ל"בת חזקה"?
רק אל תאמרו שהיא נדפקה
היא יחידה
מסוגה
אז קחו שניה
היא חוזרת
לעצמה

גורל
ככולם גם אני נופלת
כמו עיוור אל תוך האור

תחושתי
דור מתבגר
יש לו משפחה
ילדים לגדל
הוא לומד עם השנים
להתרגל

אהבה
האהבה הזאת
הוציאה את הטוב שבי
נכון
שזה מוזר
לומר משהו טוב על אהבה נכזבת

האפיפיור נפח נשמתו
אבל בותיקן
יושבים שותים בירה
התקבלה הודעה חדשה
הבייביסיטר התייאשה
אפילו לעצמנו אין זמן

קצרצר
רק עצה אחת נשארה לי לתת
את כל מילות החכמה
תשטוף באסלה

אינטרוספקטיבי
הגיע הסוף לכל שירי הפואנטה שהחייתי
דם המתים מעולם לא היה כל כך אדום
כמו פניי, כשהחלטתי, כשאמרתי מילתי
על גורלם של שיריי שחרצתי פתאום

אלוהים
עננים צוירו במכחול אומן
תחת שמיים
נוצר עולם
הוא בטח היה גאה
לנוכח הנוף
זה בטח שווה
את כל הצרות

אכזבה
יש מקומות שעברו בהם ארבע רגליים של חיה
וסומנו כדרך הטבע לומר -
היית כאן, אהבתי, נגמר.

עצב
עכשיו
הסוף נראה
הרבה יותר
קרוב אלינו

עצב
הרומן שלי
אוי, הרומן שלי
רחוק מהוויתי
את הזמן שלי
המעט שלי
הוא לוקח לי, איתי

גורל
זהו שיר שיזדקן
מעת לעת
ויהפוך להיות ישן
ומאובק
יכנס למגירה
תחתום אותו העט
והנייר יתפורר
לאט

אהבה
היא הולכת לאיבוד
נעה בין מחר לאתמול
קמה על צד שמאל

קצרצר
הקול שלו זכור לי
רק חבל שאינני חקיין
במוחי הכל ברור לי
מנסה להמחיש, אך לשווא

עברו הרבה קרבות
ורובם נכשלו
אך המסלול שלי עוד לא נגמר

לקחתי, קרעתי דף

אחרי שקראתי רבים
ומפוספסים

ולא קרו ניסים,
גם לא נפלאות.

חמשיר
שומע את ההודעה שהשארת לי אמש
מבקשת טרמפ למחרת מבית שמש

זה אולי מובן מאליו
שהחיים קצרים
אז דווקא עכשיו
אנחנו יוצאים, קמים
לתחייה
ואולי זה כבר נאמר
שהחיים הם זכות
אז גם לי מותר
להרגיש טוב, להיות
חופשייה

קצרצר
כתבתי שיר
רציתי שתלחין

כתבתי שיר נחמד

לא הצלחתי לדמיין את עולמי עושה אותי מאושרת
אמרתי כן לכל פיתוי שנקרה לי בדרך
ביקשתי ציפור על עץ מזמרת
וקיבלתי עץ בשלכת
בערך

מצב
לא נותר כוח לבזבז
הוא שומש בכל מלחמותיי
עם עצמי
לא נותר כוח לבזבז
את המכסה סיימתי
בעל כורחי

הרהור
אולי אמצא לי עבר פשוט יותר,
ובעתיד אקח לי הווה
של מישהו אחר.

חמשיר
אני מניחה שעכשיו זה הזמן להתוודות
אין צורך לפתוח לכבודי מזוודות

החכמה היא
לחבר לה איזה שיר
שתתפלץ.

לתת
לתת לו ללכת
נו, באמת
כבר שנים שהוא יוצא ונכנס בלי היכר

מעדכנים לי סטטוס בפייסבוק
ומציעים שאפתח איזה בלוג

מביאים לי יין

ארספואטיקה
מילה

ביקשה ממני בית
לא רצתה לדור עם הרבה שותפות

היא אמרה לי, מילותיי
כדורבנות
מילים שקטות
מילים נוגעות
בה

מצב
לעולם לא תוכל
להסתכל על העולם
במשקפי טייסים
עננים נודדים
בעיניך

מקור פחדי אינו ידוע
מכיוונו בא גל
אינני רגוע

ולצידי, הולך ענן
מוזר הוא מיקומו
הולך הוא לאן?

מצב
אני מתחיל להתעייף לעת זקנה
אין לי עץ להשען עליו, ואין פינה
והכר שעליו הנחתי ראשי במשך השנים
נעשה לאט ריק מבפנים.

מצב
לפעמים אני נושאת על עצמי קצת
קצת יותר מדי
ועוד מעט, כמעט
קורסת, נופלת על ידיי

מצב
עכשיו אני יכול לומר בוודאות שעצוב לי
ואתה, שתשאל אותי איך אני יודע
תבין, שבשבילי השיר הוא הסימן
שאני בוכה מבפנים, והנשמה מנסה לנחם בשיר נוגע

עצב
אל תכרחיני לשמוע זאת שוב,
אמת מכאיבה, מקצרת חיים.
זה נפלא שהבטחת אל ההר לשוב

געגוע
בגינה צמח לו עץ אילן
עוד כשהיה ניצן
ניצב האורן לידו
לא קטן
היה העץ
ומסביבו ניצבו השקדיה והגפנים
ו-4 גפנים היו לו לאילן
השקדיה איתו בכל עונה וזמן.

מצב
סיפרו לי שאנשים טבעו
אז בוא נמצא אותם
נציל אותם
איפה שלא יהיו

קצרצר
פוטרתי מעבודתי רבת השנים
הודחתי מתפקידי שבניתי לאט
התפללתי שאצליח כמו שהצלחתי להתמיד
והגעתי, אבל רק כמעט

עצב
פרצו את כל המחסומים
נותרנו חסרי הגנה
הוכרחנו לא להיות תמימים
ובלילות חסרי שינה

אודה
ציפור נותנת שיר
נותנת אור
נותנת נפש
'עזרי לי להחלים'
פיסת בד
ואירועי ליל אמש

געגוע
רק אתה
שמבין שאני לא מושלמת
שיודע להעריך כל מילה

אהבה
שוב אני מוצאת את עצמי
מאוהבת בך
חשדתי כבר כמה פעמים
בתחושה

יחסים
אתה ליל שימורים ביער
מנסה לגשר על הפער
כורת בי עצים לתפארת
במבט של 'את נהדרת'

עצב
זהו שיר אחרון
לפני שהולכים לישון
שומעים אותו בדרך כלל
בלילה

יחסים
אנחנו
שייכים לעבר
זה כבר נגמר
מזמן

אתה אומר
שנשאר לי חבר
רק שאין לך יותר
רגש


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
התבגרות
אני לא שואפת שתסכים איתי, אני מקווה רק שתבין אותי באופן
מסוים.
תהיה חבר טוב, תמצא חבר טוב ותחיה טוב.

מכתב
יש פעמים בחיים, שאתה יושב וכותב לעצמך מכתב. בלי כוונה להראות
אותו לאיש, ואם כן, אולי בעוד הרבה שנים, כשלא תצטרך לתת
הסברים, כשהכל כבר לא יהיה רלוונטי.
אז בדרך לאותם פעמים, אתה מתלבט אם בכלל יש טעם לשבת ולכתוב,
אבל אתה יודע שהמכתב הזה לא יהיה רגיל. אתה יו

הרהור
הוא תמיד צעד אחד קדימה. בטח היה עונה שאני צריכה לשתף אותו
בכל דבר, בלי היסוס. 'מה השאלה?' הרי כל המטרה בעסק הזה היא
כנות. חשיפה. התגלות. לאחר מכן היה משנה נושא, ואני הייתי עוד
יותר בוערת בתוכי. למה לא ענה על טענותיי, למה לא הגיב.

פניה
סליחה,
לא התכוונתי שלא תדע,
לא התכוונתי להסתיר,
אבל אין לי ברירה.

הרהור
רציתי להיות פעם 'מאני מייקר'. חשבתי שיהיה נחמד לשים את העולם
בכף היד הקטנה שלי. וחלמתי על הרגע שזה יקרה ואני אגיד: "אמרתי
לכם?"




אל הארכיון האישי (135 יצירות מאורכבות)
מאז ניוטון, כל
התפוחים חייבים
לציית לחוק.





תפוח ברגע
נוסטלגי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 29465. בבמה מאז 21/12/03 12:42

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללי זיו
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה