|
חברותית. 52. בלאגניסטית אך פרפקציוניסטית. אוהבת
חיבוקים. צוחקת מהכל. פגיעה. קרציה. פחדנית. סיד.
סגורה במקצת. מתוסבכת ומסבכת. אוהבת.
ואז הוא הגיע, ועיניה קרנו, הם הפכו להיות כל כך קרובים, הוא
גרם לה להתאהב בו אך שכח להזכיר שהוא עצמו מאוהב במישהי אחרת.
הוא ידע שאהבתה אליו הייתה גדולה, ובכל פעם שהיה לבד ניצל
אותה. לבה נפגע והיא ידעה שלא תתאהב עוד לעולם.
|
כי הרי, הגברים חושבים על איבד אחד, המוח לפעמים, כשהשני לא
עומד. המיסתורין הורג אותם, הם תמיד רוצים להוסיף אותה לרשימה.
והיא מחכה, כי את כל הזמן שבעולם יש לה, היא צעירה ואין לה לאן
למהר.
|
וכשהכאב יחלוף
רק געגוע יישאר
ומהגעגוע יכאב יותר
|
אושר נצחי בדבר פשוט
שלא נגמר לעולם
|
נשמתי היא שבאוויר
מחפשת את אותו דבר מה שנקרא
אהבה.
והגוף ללא חיים בלי הנשמה.
אך היא לא מוותרת
ורוצה רק אהבה.
מאותו בן-אדם שגרם אושר רב
ואז נעלם, חזר ושוב נעלם.
|
נסחפים עם רוח הריגוש
נעלמים באופק
ואינם יחזרו עוד לעולם.
|
אני מפתה אותם, משיגה אותם, שוכבת איתם ואז אני מרגישה כאילו
אני על גג העולם, אבל לא באמת. כמו זונה. סליחה, כמו זונה
טיפשה. אם הייתי דורשת כסף כבר הייתי עשירה.
|
|
|
אני גם בא לערב
במה
האיש האדום בצד |
|
