|
היתה לה ילדות מאושרת, וגם הבגרות לא רעה.
שלא נהיה פה רק אתה ואני
ורק אני עם החושך הזה,
שצובע את הנשמה
|
בוא ניפרד כל יום
זה צובט, מסעיר ומרגש
|
איך החומות האלו
מטפסות כמו בשיר
|
שילטפו, שירחפו
שינוחו עלי
|
החורף, החורף הזה
משיב געגועים נושנים
ומעצים את התפוררות החור בלב הסדוק
|
גבר שלי
האזכה שוב לראות
...שוב לראות את
הילד בך?
|
בכל יום שחולף
חווה
רגע קטן של בדידות
זה מרגיש
כמו
אקורד צורם
כמו
|
אתה ממש נמצא שם, מן העבר השני של החיים
וחייך עצמאיים, מנותקים משלי
שהיו כל כך מחוברים
עד לא מכבר
מרחק שעת נסיעה, מרחק SMS בודד, מרחק
שיחת טלפון
שאי אפשר, כבר אי אפשר
לממש.
|
לכן, נשות הלבבות
השבורות
המתהלכות ברחוב סואן
כאילו כלום
מזוגגות מבט, מעמידות פנים
שמשהו רק רדום
|
שם - בתוך הסערה
שאיש לא רואה
|
בוא איתי
להצגה יומית
נלך לצפות
בסרט של חיי
|
תגיד לי שגם לך כואב.
תגיד לי שהיא פלסטר, הילדה שניצחה אותי.
דלתות מסתובבות.
|
אף פרשן בחדשות לא יודע,
אבל
תאילנד שלי
המרטיטה ביופיה
חרבה כבר מזמן
עוד בתקופה
שצחקה בה השלווה
הלב שלי התפורר - ונטמן
|
היא רק ביקשה
להזכר
שמשהו בה פועם
|
מיתר נקרא
בגיטרה
שהיתה שלמה כל כך
לא מכבר.
|
בנוכחותך חשפתי את תוכי לראווה
פשטתי את בגדי נפשי
|
חופשייה לאהוב אותי
חופשייה מלשלוט
|
שקיעה ירושלמית
יפה עד כאב
|
יש תקומה,
היא מחייכת אליו
ממרומי הר הזמן
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כל הדרך מקרתגו,
לאירופה, דרך
האלפים, על פיל
מזורגג, יש לי
שפשפת,נגמר
האוזו, והמחשב
לא מוצא סרבר
לבמה חדשה!!
(חייל פוני
שבוז. ואין
הכוונה לפוני
כגון סוס קטן או
שיער על המצח.
החסרונות
המחרידים בכתיבה
ללא ניקוד.
ג'יזס.)
(ג'ונסון בשיעור
היסטוריה) |
|
