[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את לי שוורץ
היתה לה ילדות מאושרת, וגם הבגרות לא רעה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
שלא נהיה פה רק אתה ואני
ורק אני עם החושך הזה,
שצובע את הנשמה

יחסים
בוא ניפרד כל יום
זה צובט, מסעיר ומרגש

עצב
איך החומות האלו
מטפסות כמו בשיר

שילטפו, שירחפו
שינוחו עלי

אהבה
החורף, החורף הזה
משיב געגועים נושנים
ומעצים את התפוררות החור בלב הסדוק

געגוע
גבר שלי
האזכה שוב לראות
...שוב לראות את
הילד בך?

בכל יום שחולף
חווה
רגע קטן של בדידות
זה מרגיש
כמו
אקורד צורם
כמו

אהבה
אתה ממש נמצא שם, מן העבר השני של החיים
וחייך עצמאיים, מנותקים משלי
שהיו כל כך מחוברים
עד לא מכבר
מרחק שעת נסיעה, מרחק SMS בודד, מרחק
שיחת טלפון
שאי אפשר, כבר אי אפשר
לממש.

לכן, נשות הלבבות
השבורות
המתהלכות ברחוב סואן
כאילו כלום
מזוגגות מבט, מעמידות פנים
שמשהו רק רדום

בדידות
שם - בתוך הסערה
שאיש לא רואה

בוא איתי
להצגה יומית
נלך לצפות
בסרט של חיי

תגיד לי שגם לך כואב.
תגיד לי שהיא פלסטר, הילדה שניצחה אותי.
דלתות מסתובבות.

געגוע
אף פרשן בחדשות לא יודע,
אבל

תאילנד שלי
המרטיטה ביופיה
חרבה כבר מזמן

עוד בתקופה
שצחקה בה השלווה
הלב שלי התפורר - ונטמן

וידוי
היא רק ביקשה
להזכר
שמשהו בה פועם

מיתר נקרא
בגיטרה
שהיתה שלמה כל כך
לא מכבר.

בנוכחותך חשפתי את תוכי לראווה
פשטתי את בגדי נפשי

יחסים
חופשייה לאהוב אותי
חופשייה מלשלוט

שקיעה ירושלמית
יפה עד כאב

יש תקומה,
היא מחייכת אליו
ממרומי הר הזמן




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אני תומך
באנטי-גזענות,
אנטי שנאה
ואנטישמיות

ג'ורג' בוש
מתבלבל


תרומה לבמה





יוצר מס' 47232. בבמה מאז 20/1/05 19:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללי שוורץ
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה