|
לא מובנת, מוקצנת, מוזרה ,שונה, בוגרת,
אינטיליגנטית, סרקסטית, לא נכנעת, לא מקבלת 'לא',
עצמאית ושייכת רק לעצמי.
מה שקורה כשמחברים נקבה וניסיון להתבגרות ולא
מצליחים.
היא זוכרת איך שהיא קיבלה אותו, ביום הולדתה.
עטיפת זהב נוצצת עטפה אותו, עם סרט זוהר כסוף ועדין.
אנג'ל פתחה את המתנה בעדינות, משתדלת לשמור על העטיפה היפה.
היא ראתה מלאך יפהפה, עם שער זהוב, עיני תכלת, ופנים של ילד
רך.
|
עכשיו זו רק אני, הדף והעט.
כל מה שהיה מסביבי עד כה נעלם בין רגע כאילו לא היה.
צללתי אל תוך העולם הפרטי שלי...
|
מסתכלת במראה
רואה דמות לא ברורה
ילדה מטושטשת
מחייכת חיוך טיפה מזויף
לא עצובה מדי...
|
היא הולכת שקופה, זורמת עם הרוח, בלתי נראית.
היא פתחה את האולר השחור והחלה לקלף לעצמה את העור.
מתייסרת וחותכת.
|
דפקתי בדלת, שלוש דפיקות.
"היכנסי" אמר אלוהים, הוא עישן סיגר גדול, כזה כמו של יגאל
שילון.
"אז את רוצה לראיין אותי?" הוא קרא את מחשבותיי - ממש
טלפאתיה...
|
חיה בין מציאות לחלום
מנסה להיות מציאותית,
אבל חולמת בלי סוף.
|
It's the way that he makes you cry,
It's the way that he's in your mind,
It's the way that he makes you fall in love,
|
כשאתה מחייך - אני שמחה
כשאתה מחבק - כולי שלך
כשאתה שותק - עיניך מדברות
כשאתה משחק - ליבי נשבר לחתיכות
|
כלואה בתוך עצמה.
עם מנעול ובריח.
רוצה כל כך לברוח.
|
בוכה ובו זמנית צוחקת
כותבת לך מכתב וישר מוחקת
רוצה לנשום אבל מרגישה שנחנקת
אוהבת לדבר אבל איתך אני שותקת
|
הדמעות לא מפסיקות לזלוג,
יורדות ויורדות,
ואני לא מצליחה להפסיק לבכות.
|
רוצה לעזוב עכשיו הכל
לרוץ אל תוך הים
לצלול עמוק אל תוך החול
ולא לצאת שוב לעולם
|
ורק הכוכבים השזורים כתקווה
מולידים את האור, יוצרים אשליה.
|
אם אני לובשת פנים אחרות
או מנסה להיות מישהי אחרת
אתה יודע מיד
גם בלי שאני מדברת...
|
מסתכלת אל השמיים
טיפה מפוחדת
מחפשת תשובה
מחפשת את אותו כוח אדיר
את אותו אלוהים שכולם מדברים עליו
|
היא לא אומרת כלום
לא מספרת כלום
|
כמעט נוגעת, אבל רק כמעט
לא נותר בי כוח להמשיך...
מנגבת עוד דמעה אחת
לוקחת נשימה והנה שוב מחשיך.
|
אז הוא אמר לי בואי הנה ונתן לי נשיקה,
מתוקה הוא לי קרא,
|
|
|
גם אני ראיתי
אור היום בבוקר,
אז מה?
עוד סופר כושל |
|
