אותו בוקר הודי לא הסתמן כתחילתו של יום שיביא איתו פיסת נחמה
ואושר, אבל הסתבר אחר כך שזה מה שהוא היה, למרות הכל. הוא
התחיל כמו היום הקודם, חם מדי ועם תחושה של סוף, והיא יצאה אל
המרפסת של חדר המלון להסתכל החוצה.
אם רק היה לי
נבוט / הייתי
יכול בקלות /
להלום בראשכם
בני אדם / עד
שיצא שפריץ של
דם / ואז עם
חיוך על פני /
הייתי כותב
בשעות הפנאי /
סיפורים ושירים
לבמה / למה מה?
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
