|
היא יושבת על הרצפה... מחכה... הראש ריק ממחשבות. עם הזמן
לומדים להרחיק את עצמך כשזה ממש כואב.
|
עם כל עונה, הזרם שמתפספס משאיר את צחנת הפחד, עם כל זרם
שמתפספס הריח נהיה יותר ויותר רקוב.
צחנת נבלות של תקוות .
|
|
|
מה ז'תומרת לא
הכנסת את המכלול
לנגב לפני
התרגיל?!
המתאגדים החדשים
מבינים שהלכה
עוד שבת. |
|
