|
אני רוצה לקלף בציפורניי את החיוכים המזוייפים
לשייף עד דק את הצבעים המשקרים ולחשוף את השחור, או לבן
שבפנים.
לנגב מפני את הרוק הדביק של הנשיקות המעושות
ומאוזניי, את הדוק שמכסה את המילים המיותרות.
לעקור.
|
אני מרגישה איך היא מתמלאת לאט, בלי סדר. הכתיבה תזכך.
הפחד מהמילה הכתובה חונק את הנפש עד שהיא מאדימה, משתנקת
ומשחירה - ובסוף, הכל יתפוצץ החוצה.
|
|
|
לאחר שחזל שלחו
איזה 500
סלוגנין ולא ראו
אפילו אחד מהם
מתפרסם, תפסו
שאלה נבלעו בלוע
הפתוח והרעבתן
של הממזר הזה
בצד ימין למעלה
חזל שוקלין
להכנס למכונת
הזמן ולשוב אל
ימי הבית השני |
|
