|
כרגע כלום.
כוהנת הרוח משכה בכתפיה. "מה יכולתי לעשות? עליתי לסיפון
והשתמשתי בכוחותיי כדי לטלטל את הגבירות הנכבדות באוויר ולהטיח
את ראשיהן בסלע שלהן. אחרי כמה שעות, הן חדלו לשיר ושחררו את
שליטתן בגברים."
"אולי היה עלייך להציע להן מקום במקדש," התבדחה כוהנת האש.
|
זה היה יום שלישי, בערך חודש אחרי שקיבלתי רב"ט, כלומר שעליתי
מהדרגה הראשונית שאיתה נכנסים לצבא, טוראי, והפכתי לרב-טוראית.
זה לא אומר הרבה, רק שני פסים כחולים שהייתי צריכה לתפור על
שרוול החולצה, לאות שכבר עשרה חודשים אני שורדת במערכת המגעילה
הזאת.
|
אמרתי ליואב שבעיני זה ממש טיפשי. קודם כל, אני לא מאמינה
בפיות. חוץ מזה, שתי הכנפיים הענקיות האלו סתם יפריעו לו- איך
הוא יוכל להתגלש במגלשה בגן, או להתחפר בארגז החול, או לברוח
בתופסת? כל אחד יכול לתפוס כנף כזאת גדולה. וחוץ מזה, לא יכול
להיות שהוא באמת יכול
|
"אבל אם כל הגשם הולך לכנרת," מיטלי ויתרה על הכפית והמשיכה
למרוח את הביצה הרכה באצבעותיה. "לא יכול להיות שהיא לא
מתמלאת. לדניאל יש חצר אחורית, ורק מיום אחד גשם היא התמלאה
לגמרי."
|
באופן הזוי לחלוטין, חשבת על הבזבוז- כי קנית את הסריג היפה
הזה רק אתמול, בחנות במרכז העיר. הוא עלה חמישים ושלושה דולר.
וסביר להניח שהם לא מספקים החזרים אם הסריג שקנית נקרע כשניסית
לעצור מטוס מלהתנגש בבניין הומה אדם.
|
"צחצחת שיניים לפני שבאת אליי?"
"כן."
"אתה מצחצח שיניים פעמיים ביום?"
"כן."
הבעתו של דוקטור גרינברג היתה קשה. "אתה בטוח בזה?"
|
כשהתחיל הגשם הרציני הראשון של החורף, קניתי את הקטנוע הראשון
שלי. קטנצ'יק, 150 סמ"ק כזה, עדין.
|
אם הייתי שם בלילה שענבל פרלמוטר,
נולדה,
הייתי אומרת לאמא שלה
שהילדה הזאת צריכה אהבה,
|
אותיות הצטרפו למילים
מילים למשפטים
משפטים לפסקאות
והיתה שלמות אחת בדמותך.
|
בשדות החלום אהבתי ילדה
בפני תמימותה לא חזו עיני מעולם
לא תלתל משערה הבהיר או הכהה
או עין של חום או כחול של הים.
|
לא רוצה לעשות הכל
בשביל לגמור
רוצה לזייף
|
כבר שבועיים לא חפפתי את הראש.
אני יודעת שזה מגעיל
אבל כל פעם שאני נכנסת לאמבטיה
אני נזכרת בך.
|
כשאני על אופנוע אין לי צרה בעולם
וגם אם יש כבר לא אכפת לי
כי כל נסיעה יכולה להיות האחרונה
ואולי גם זה לא אכפת לי
|
בת התמימות, ילדת האלים,
עדנת נעורים שכולה יופי צח,
אפלת לילותיי התמידית הארת,
הנסת בחיוכך הרך.
|
לפני כמה ימים אבא שלי סיפר לי שבקנייה של סוף השבוע הוא ואמא
עברו בסופר ליד מגדל של פלפלים חריפים משומרים בצנצנות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בקשר לסלוגן
הקודם:
אלוהים לא אמר
את זה בדיוק
במילים האלה |
|
