|
לאה-חיה
על משכבך בלילות כשזכרת את אמך
רצית את מגע ידה המלטף,
וכשקרבת לשערי
קפאה ידך.
|
רצתה להיות שורה בין דפי העיתון
|
כמו זבוב שמצא דרכו אל כוס מים
משקשק בכנפיו
מבקש לצאת
הוטלתי אל בדידותי -
רוויתי ממנה
די.
|
בשדה שכבה
שמלתה מפשלת,
שערה סתור,
רגל אחת נעולה
|
עוטה על עצמה את שמלת השבת העשוייה
מארג מלים יפות של משוררים שאהבה.
|
עוד אבוא אל עצמי
ובידי
גם מלח גם לחם
עוד אבוא אל עצמי
|
ובאתי אל הבאר
וסחבתי דלי המים
וחזרתי וסחבתי
ולא נלאתי.
|
הורדוס שלי,
ארצה להסיר בפניך
כל שבעת הצעיפים
לפני שתחרץ גורלי.
|
בשוק העיר
עלי גפן ממורטים
שהשמש סחטה נשמתם
|
חבורה אחת גדולה
הלכה וקראה
"עלי קרח"
|
על גדת הנהר בוהה
לא יודעת,
מה יעלה באסדות מלותי
שלחתין בלי להתוות יעדם
|
לו עמדת עמי על פי התהום
ההיית חש הלמות הרשעות
שמניעה את חיי
|
התכרבלתי
ופרננדו פסואה בחיקי
|
שירה היא
לא מזור לנפש דוויה
לא מטרה
בתם מסע של תחינה ובקשה
|
|
|
הרבה אנשים
ניגשים אלי
ברחוב ושואלים
אותי, תגיד איך
אתה עושה את
זה?, אני בדרך,
כלל מתעלם, רק
שבאות בחורות,
כשהן באות בדרך
כלל אני מתעורר
ומגלה שאני
ישן.
יוסי עמוס חזה,
מתעורר מעוד
לילה לבן. |
|
