|
והיא שהיתה כפיית הדמיון המצוץ שלך
שברה אותך אליה
ורסיסיך קרעו את פניה
וכאילו כתבו על לחיה
זה אתה שנשברת אליי, זה אתה.
|
נגן ירח בשנתי
צועק מתוך טירוף
אני יודע שבטחת בי
כשלחשת באוזני
שלא אוכל לעוף
|
תתחתני איתי קצת לפעמים
תגידי לי מה קורה כשאוהבים
בשנייה השותקת הזאת
בעכשיו הזה שאת הופכת בתוכי
|
עדיין את, ואת עדיין לא שלי.
עדיין לא יודעת על שנים שהן שניות בינינו.
עדיין לא על השירים. על החיבור אלייך.
שרחוק מביך אותי. ומאלים.
|
מזגזג למאורה ושומע אותך מריחה חזק משמפו
את שתיים עכשיו
ולבי כעת הוא חצוי לרבעים
|
ראיתי אתכן בעבודה ובשמורות הטבע
ראיתי אתכן מעליי
מתכופפות אליי
מחזיקות סכין חד מול פניי
מאפרות סיגריה בחושך
וחותכות סדק דק ומדמם בשפתיי.
|
הוא הניח את ראשו על עורפה
ושאל בקול מנושק
את מי אני אוהב?
היא שתקה, כי הבינה
הוא שתק כי שתקה
שתק משום שהבין את הבנתה.
|
בגללך הארוכות קופצות ורצוצות
לעתים אילמות מלחן או מרעש בכלל
כשתקרבי אליהן כבר תבחיני
בצעצועי הכתב הקטנים
בחיבוקי הריווח נטולי ההגיון
שהתעקמו קצת לבואך
אם תבואי
|
את מנשירה בי סתיו עכשיו
נושל עירום מענפייך
מוטח לכבידה הטבעית של בשלות
בעוצמה הטמונה בחולשתי מול הרוח
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
התחלתי בתור
שחקן בסרטים
כחולים. עברתי
לבימוי, אבל זה
היה מאד מעייף.
האודישנים היו
סיוט. הייתי חי
על ביצים לא
שלוקות.
אחר כך הציעו לי
משרה במשרד.
השאר הסטוריה.
הקופירייטר של
אלוהים בראיון
אישי ומרגש
למגזין במה |
|
