|
מאפס ועוד אפס יוצא אפס ותו לאו. המחשבות שלי לעולם לא היו
ברורות יותר, הן כאילו מוצגות על צגים ענקיים, כאילו מוחי הפך
למקרן בגודל של היקום הזה. אינסופיות שנעה במהירות האור,
מחזירה אותי למקומות בהם הייתי, אנשים אשר אהבתי, דברים שעשיתי
ואלה שלא. אני בן אדם א
|
אתמול, בשעת אחר הצהריים, קצת לפני השקיעה, מישהו ערף למרק את
הראש. הם השתמשו בסכין קצבים גדולה, וכנראה שהושט ושאר
הצינורות שלא ידעתי את שמם עמדו בדרכם, אז הם השאירו גם חצי
מגרונו. גופו עדיין השפריץ דם כשמצאתי אותו. כל הקיר מולו היה
מכוסה בדם כאילו מנסה לכת
|
איבדתי את עצמי במבוך אינסופי של אלכוהול ומראות. השעה הייתה
קרובה להיות חצות וארנולד עדיין לא בא. או שהוא נתפס או שהיה
מת. בכל מקרה זה לא היה עסקי.
|
"מאד חשוב לי שתבין שאתה הולך למות," האיש חסר הפנים שאת שמו
הוא הציג כב' אמר וחייך חיוך רחב מדי עבור מישהו שעבד בשביל
הממשלה. "זה מאד חשוב עבורי. אני באמת מבקש ממך להבין כי אין
ברירה אחרת, ולא משנה מה תעשה, בסופו של דבר, אתה תמות. לכן,
אנא ממך, אל תתחנן, ת
|
"רדיו ווייטנאם" - היא צועקת מלמטה. "הסרט רדיו ווייטנאם מתחיל
עכשיו בטלוויזיה".
|
אם יום אחד, חברת החשמל תפשוט את רגלה
אקח את האוטו של אבא לסיבוב בשכונה.
אאסוף אותך ועוד כמה חברים,
נצא לדרך בלי רישיון, ללא ביטוח ועם חורים בכיסים.
|
|
|
אהבה זה כמו
פאזל- לוקח המון
זמן עד שמוצאים
את החלק הנכון.
אירמה, שאין לה
אהבה וגם לא
מצליחה לפתור
פאזלים. |
|
