|
בבת אחת הוא תפס אותה בנחיריה, דחף את שתי אצבעותיו השמנות
לתוך אפה ומשך למעלה בחוזקה. היא התעוררה חסרת נשימה, עיניה
נפערו ונימים אדומים קיפצו מחוריהן החוצה, פיה נפער וחרחורים
חלשים יצאו מגרונה והיא קפאה. דם זב על פניה ורסיסים של שלג
כיסו אותה.
|
|
|
נו, אתה לא זוכר
אותי, בחיאת?
הרגע יצאתי, נו,
קפצתי לאוטו
להביא משהו...
תעשה טובה, נו,
מה אני אשקר
לך?
קומיצה בשערי גן
עדן. |
|
