|
נולדה, גדלה, למדה ללכת, לדבר, לחשוב ולהרגיש,
ועכשיו רוצה לגעת.
מקווה שתצליח
עיקולי הרים כעיקולי אשה
נקיק נסתר אל הלא נודע
עליות מורדות וקרקע רכה
עיקולי הרים כעיקולי אשה
|
כמו טיפת מי אמבט שזורמת עם עוד אלפים
אל ביוב
מזוהמת מלכלוך של אחרים
|
ברגע שיגעו בי
בהתרגשות
בלי לשפוט
באהבה
לאט
|
ואהב אותה והיא אותי ולא נאמר דבר
ואולי לאחר עוד דקה או שנתיים
נקום ונלך משם.
|
אני מתענגת על הדקות הספורות שעודן
היום
שלא יהיו עוד לעולם
היום
|
הסירי את עלה התאנה חווה
קרבי אלי עכשיו
מחסומים שנידבנו בין שנינו
רק כדי להסירם מיד
|
והיא מוצפת, עטופה
בגלים של אהבה
עליה לא יכלה לחלום
וכעת כשהיא גואה
לא נשאר מקום לנשום
|
ועכשיו נתקענו
סתם בעוד נקודה
שנגררת והופכת לקו
שמחכה להפוך לנקודה
|
איך נשארת נאמנה
ראש מורם, עיניים מושפלות
וצעד איתן
ועוד צעד
ועוד
|
דמעות שאינן שלי פורצות ממני
וצבע עיניי משתנה
אני משתנה
|
אני מסתכלת למעלה - תמיד אותו הדבר מסתכל עלי בחזרה, ואף פעם
לא אותו דבר.
שמיים.
|
בלילה, כשכולם ישנו, עליתי אל הצוק שהתנוסס מאחורינו וחיכיתי.
לא זוכרת למה, לא נראה לי שאז זכרתי.
התחלתי לשיר.
|
הרוח שורקת והתקרה חורקת, קול רדיו דועך ונשמע מדי פעם מאיזה
חדר מרוחק. אנשים שצוחקים ושרים איתו.
אבל הכל הרחק ממני.
|
|
|
סלוגנים שחתומים
"פרובוקטור" -
לא מצחיקים. |
|
