|
בפינת הרחוב ישב קבצן זקן שקראו לו מרינס. לפעמים כשאמא לא
ראתה אני וג'ואי היינו הולכים לבקר ולדבר איתו. אמא לא אהבה את
זה. היא אמרה שהוא מלוכלך ומשפיע עלינו לרעה, אבל הוא תמיד
סיפר לנו סיפורים יפים. בחג שעבר הוא סיפר לנו על ילדה ענייה
שלא היה לה במה לקשט
|
אני תמיד מסדרת את החדר ביום חמישי, אחרי המקלחת. אף פעם לא
טרחתי לסדר אותו ביום אחר.
|
רבנו, כל הזמן. לא היה לנו שום דבר במשותף. היה יותר חשוב מי
תנצח בוויכוחים האלה מאשר מי באמת צודקת. זו הייתה סוג של
מלחמה בינינו.
למרות שאחר כך התחבקנו ואכלנו גלידה.
תמיד אהבתי את הגלידה יותר מאשר את החיבוקים.
|
וזה לא רע ולא טוב
ושום דבר בכלל
מלח-מים-שום-בצל
עם אותיות ומספרים.
|
הייתי צריכה להבין, xxx, שאתה לא מריונטה בידי מחשבותי. אבל
מכיוון שאתה- האמיתי הופעת רק שם, לא הייתה לי ברירה. אולי
נבהלת כשהתנהגתי כאילו אני מכירה אותך באמת, כשהכל הייתה בעצם
התנהגותה של הבובה התואמת לך חיצונית, שהופעלה שעות נוספות
אצלי במוח.
|
אל תדאגו
אני לא אוריד הרבה דם
לא אלכלך את הסדין
אתיז על החלונות
והשמש תצבע את הדם בכתום
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-סליחה, שלום,
לא מידברת
עברית. יש כרטיס
מואדון?
אפרוח ורוד בעוד
התחמקות מוצלחת
משאלות קשות. |
|
