בפינת הרחוב ישב קבצן זקן שקראו לו מרינס. לפעמים כשאמא לא
ראתה אני וג'ואי היינו הולכים לבקר ולדבר איתו. אמא לא אהבה את
זה. היא אמרה שהוא מלוכלך ומשפיע עלינו לרעה, אבל הוא תמיד
סיפר לנו סיפורים יפים. בחג שעבר הוא סיפר לנו על ילדה ענייה
שלא היה לה במה לקשט
רבנו, כל הזמן. לא היה לנו שום דבר במשותף. היה יותר חשוב מי
תנצח בוויכוחים האלה מאשר מי באמת צודקת. זו הייתה סוג של
מלחמה בינינו.
למרות שאחר כך התחבקנו ואכלנו גלידה.
תמיד אהבתי את הגלידה יותר מאשר את החיבוקים.
הייתי צריכה להבין, xxx, שאתה לא מריונטה בידי מחשבותי. אבל
מכיוון שאתה- האמיתי הופעת רק שם, לא הייתה לי ברירה. אולי
נבהלת כשהתנהגתי כאילו אני מכירה אותך באמת, כשהכל הייתה בעצם
התנהגותה של הבובה התואמת לך חיצונית, שהופעלה שעות נוספות
אצלי במוח.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
