[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לורה הררי
The further I get from the things that I care about, the
less I care about how further away I get.'' (R. Smith)

 
ארטמיסיה


אל היוצרים המעריכים את לורה הררי

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הכול היה מתוכנן, הייתה כוריאוגרפיה מושלמת, עוד שניה היינו
מקבלים את פרס 'בסי' למחול. וכך באותו ערב, אחרי שקלטנו את
הקטע והתחלנו להרביץ סריות, הטלפון בחדר של עומר צלצל ואמא שלו
צעקה שיש לי טלפון. מבולבלים ונבוכים, הוא נשאר בתוכי ואני
עניתי לטלפון.

הוא יושב ומרצין פנים אל הדף המונח לפניו על שולחנו הרעוע, מול
חלון הפונה אל מדרכת הרחוב בה עוברים ושבים אנשים אחרי יומם.
חושך עוטה את הסביבה למעט אור פנס מרוחק המאיר ולו במעט את הדף
הלבן.

ועכשיו עירית. מה יקרה אם זה יהיה אותו דבר? אותן שאלות, אותן
ציפיות? כבר עכשיו הוא מתחיל להזיע, מה יקרה כשהיא תהיה פה?
היא תהיה פה, הוא מחייך קטן, היא תבוא היום, וזה מרגיע אותו.
אבל היא לא תבוא אחר כך וזה מה שמפחיד אותו.

באתי לסלון עם מגש עמוס בעוגיות שרחלי אפתה לפני שהלכה לה לשחק
עם ילד אחר. אני לא יודע איך נתתי לחיים שלי להתפרק ככה, איזה
מזל שאמא שלי פה. היא שוב מנגבת לי את שולחן הקפה.

הבעיה מתחילה כש... אני יושב לראות יומן שישי בטלוויזיה ואין
עם מי להריץ צחוקים על זה מ"הארץ". לא שאני צריך מישהו להריץ
איתו צחוקים, כן? אני יכול להצחיק את עצמי יופי גם בלי עזרה,
אבל זה פשוט לא אותו דבר כשאתה רוצה לצעוק "כפרה, תביאי לי
בירה מהמקרר!"

ואני מסתובבת מסתובבת וגולי, איפה הוא, וראיתי גולי רחוק אבל
החישוב שלהגיע עד אליו התקזז עם האנרגיה שאני משקיעה בקפיצות
כאן במקום אז נשארתי וקפצתי ועם כל קפיצה חשבתי לעצמי שהאושר
היה צריך כבר להיות כאן, ובסופו של דבר זאת אחלה מסיבה אבל אם
יכולתי הייתי הולכת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אז מה אם רציתי וכיוונתי והתכוונתי, אז מה אם עשיתי ותכננתי
והייתי ונשארתי ובאתי. אז מה. אז מה אם רגשות? אז מה אם אנחנו
מתאימים? אז מה אם אני יודעת והוא יודע? אז מה אם הוא רק משחק
אותה? אז מה אם הוא כנראה לעולם לא יתעשת? אז מה אם?

אני רעב לתשומת לב, אסור לי להפגין את זה. אסור שהיא תדע. אני
מת לפרק אותה ואסור שהיא תדע. היא מעניינת אותי עכשיו מספיק
בשביל לא להתעניין באף אחד אחרת עכשיו ואסור שהיא תדע. לא
הייתי כאן קודם, כמה מוזר.

תשארי.
אני לא אגיד לך את זה,
אני צריך שתביני,
תשארי איתי.

כשעמדתי היום לאוטובוס גם רעדתי מאוד ונזכרתי ואמרתי זה
אלכוהול. ושמעתי מוזיקה חזקה וטובה באוזניים וזכרתי דברים מליל
אמש של אלכוהול ומוזיקה טובה וחשבתי צחוק וצחקתי ואנשים אנשים
מסביב לא הבינו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
שאוכל להגיד שהוא חיזר אחריי בכל המרץ אפילו שהורי התנגדו
ושהיה לוקח אותי לסרט בהצגה שניה בקולנוע עדן. שכל הבנות כרכרו
סביבו כי הוא היה הכי חתיך, אבל הוא רצה רק אותי.
שימות לפני עשרים שנה ומאז אין לי גבר אחר שישלים את החסר.

אז, הוא קנה להן משקה והן נפחו את השער שלהן בצנעה ומצמצו
בשפתיהן ועפעפו בעפעפיהן והתנצלו שאינן יכולות להשאר. חלקן
ספרו לו על גדעון, חלקן לא, אבל כולן חזרו לפנורמה גם שנים אחר
כך בתקווה שהוא יחזור והן יספרו לו ששינו את דעתן.




חיכיתי...
חיכיתי...
ראיתי "השף
העירום"...
עד הסוף...
ריר נטף
משפתיי...
אבל הוא לא
התפשט!


סוכרזית החיננית
מאוכזבת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 57416. בבמה מאז 31/12/05 4:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללורה הררי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה