|
היא כותבת כשעצוב ורע,
היא כותבת כשאין ברירה,
מספרת סיפורים, משקרת שקרים,
קצת לעצמה וקצת לאחרים.
'אמא, את יודעת שאשתי בוגדת בי. אמר ללא סימני שאלה, הסיע
בכבדות כפית נוספת אל פיו, המשיך ואמר: 'מה שיותר חמור זה
שבכלל לא אכפת לי'.
|
אבל אתה הרי יודע,
לא לי להיות ילדה טובה
|
ואיש אחר
היה אומר
"את לא יפה.
את משוגעת"
|
עד שאתבגר,
עד שאסתדר,
עד שאברר
מי שותה איתי ומי נגדי.
|
למרות הכל
זאת אני,
עדיין כותבת שירים.
|
והשכן שלי לשעבר, נפטר אתמול באופן פתאומי.
בתו עומדת למולי, אוחזת בידה את זכר ילדותי.
|
אז זעם האובדן טורף אותי,
הגעגוע בא תמיד ברגע לא צפוי
|
|
מי תמיד מספר
אחד?
דודו, דודו
זר!
ומי כוכב פרפר
נחמד?
דודו, דודו
זר!
מי יגרום לכם
שבץ?
דודו, דודו
זר!
ומי יכניס מכות
לבץ?
דודו, דודו
זר!
חרגול בטיזר
מתוך "שיר הלל
לפרפר נחמד,
הדודו והאגדה" |
|