[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את לליב סג
זה התחיל משאיפה אחת,
רק בשביל הקטע,
אחרי הכל מה קצת סיפורי ילדים יכולים לעשות...
אחר כך, היא עברה לכדורים, מתח או  פנטזיה,
לפעמים אפילו רומן אם היא לא הצליחה להשיג
משהו יותר טוב...
ואז כשזה כבר נחלש,
היא לקחה גם חומר כבד - הזריקה לוריד.
אחרי המדע הבדיוני, כבר לא הייתה דרך חזרה...
בסוף אפילו זה לא הספיק.
היא נכנסה לקריז עד שפתאום היא הבינה...
היא חייבת להכין לעצמה קצת חומר...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"מה עשית איתן?" היא נכנסה לחדר שלי צורחת בהיסטריה "איפה
החבאת אותן?" היא פתחה את הארון והתחילה להעיף החוצה כל מה
שהצליחה לתפוס.
"מה עשיתי עם מה?" שאלתי, מנסה להפסיק את זרימת הבגדים שלי אל
מחוץ לארון.
"כאילו שאתה לא יודע!" צווחה בכעס "אוזני הארנב שלי!"

פואנטה
הוא הצית לעצמו סיגריה וחייך למראה העשן היוצא מהחור המנוקב
בחזהו.
"יקירי, אתה נראה נורא!" היא נכנסה לחדר "אתה חיוור לגמרי".
"באמת?"הוא קם והביט אל החלון. השתקפות של הסיגריה הבוערת
המרחפת באוויר ניבטה אליו מן הזכוכית. "לא הייתי מנחש".

גשם, כרגיל. כל היום וכל יום יורד גשם. לפעמים חזק כל כך שאי
אפשר לראות כלום במרחק של מטר ממך, ולפעמים רק טיפות קטנות
ומעצבנות כאלה שאין למה לקחת מטרייה, אבל בכל זאת יורד גשם.
כל השנה זה ככה, חוץ מיום אחד - יום שני הראשון בחודש מארס.

הוא לא חד כל כך אבל הוא יעשה את העבודה.
נמאס לי אחרי כל השבועות האלה שיכולתי רק להסתכל בה מהצד.
אבל לא אכפת לי יותר, או שהיא תהיה שלי או שהיא לא תהיה של אף
אחד.
רק חסר לי שאישתי תדע עליה ועל האחרות...

למרות שהיא ידעה כמה זה שטחי מצידה לחשוב על דברים כאלה, היא
אמרה לעצמה אף אחד לא מושלם ובטח שלא פרה עם שיגעון גדלות.
החיים הם פשוט שוק בשר - ולאף אחד לא אכפת מה יש לו להגיד.

"כן, שלום", ענה האיש השמנמן בעצבנות למראה מבטו של הזקן.
"לא הבנת", הזקן חייך שוב. "אני רוצה שלום", הוא הסביר
בהחלטיות.

מבחינתו - היית יכול לירות לו בשתי הרגליים, והוא היה מחייך
אלייך בחביבות ואומר שהוא מבין, ושזה בכל מקרה חוסך לו את
הצורך בהליכה, ועוד היה מכריח אותך לקבל החזר על הכסף שהוצאת
על הכדורים.

"הוטלה עלי משימה", סיפר האיש, "עלי לקחת אדם מן העבר ולהביאו
להווה בכדי לשאלו מספר שאלות."
"אבל אני כבר בהווה", התמים ענה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
נועלת
את
הדלת
שמה על פול ווליום את
המערכת
לא, ההורים
שלי
לא רבים
לפחות לא אחד עם
השני
אם
כבר יש ויכוחים
זה בינם לביני




אני אישה בת 34
ויש לי שדיים
גדולות.



אפרוח ורוד
מתחזה לאישה
בצ'טים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 27433. בבמה מאז 24/10/03 2:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללליב סג
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה