|
אחרי שנקבור את המת האחרון לא הרבה ישתנה
יסתכל כך ממעל כמו ים שחדל
את גליו לשלח אל החוף
|
שנאתי את אלוהים.
שנתן לך ללכת.
ולהשתגע.
|
יש משהו ילדותי בחיבוק הזה
ידיים גדולות שעוטפות אותי לגמרי
ואני הקטנה
טשטוש מוחלט לגמרי
|
בג'ונגל טרופי
חם ולח
ומלא טוב,
פירות ושמש
|
בוא ננסה להוריד את האבק מעלינו
בוא ננסה לחלץ עצמות
|
בוא אליי
לערסל אותך בזרועותיי
לשקוע בתוכך
את טעם פרותיי
|
תכנס לתוכי כסכין
מפלחת עור,
ותגמור.
|
מחשבות על סף פילוסופיות
על מה שקורה פה עכשיו
ביני לביני או בינך לבינך
או בינך לביני או ביני לבינך...
|
אם נלך לגן נצא במחולות.
אבל אמא תציץ מכל פינה
ועיניה הטובות מדברות אליי.
|
דרכתי על שבלולים בגינה,
הקאתי את נשמת הקפה,
צרחתי על קירות אטומים,
פצעתי פצעים ישנים.
|
איבדתי את עצמי בדרך אליך
וגם אותך לא מצאתי שם, מסתבר
|
הכל הפוך לי
שוקולד - גבינה
|
ואני רכה בשנים וכבר חטאתי
הרבה כל כך.
ואני רכה בשנים, ונמלטת כל כך
|
אנחות הלילה, ריחות העור
ושל מה שנעשה פה אתמול
ממהרים לפוג, חוזרים לעולמם
משאירים אותי לבד.
|
אנחות הלילה, ריחות העור
ושל מה שנעשה פה אתמול
ממהרים לפוג, חוזרים לעולמם
משאירים אותי לבד.
|
רק תן לי לנוח בזרועותייך
אל תשמיע אנחות
אל תזכיר נשכחות
בבקשה
|
השמיים האפירו
כשפרחי התבונה קמלו
והבנתי שאין דרך חזרה.
|
לאהבתי היחידה
נפשות קשורות-
אחד
|
שולחת מילים
ומקבלת הודעות שגיאה.
"הכתובת איננה".
"המען שגוי".
|
פעם הן דיברו אליי
פעם יכולתי לגלות בהן
יכולתי לגלות אותך
|
שבי כבר בשקט
חזרי כבר לכפור
שיידום כבר ליבך
ויחדל.
|
נשבענו יחדיו שבועת נצח.
נשבענו שהסוף לא יקרב.
נשבענו באהבת עולמים.
נשבענו לעד.
|
סוסים דוהרים לי בלב
בבהלת חייהם אינם מפסיקים לדהור
עיניהם הקרועות מבשרות שמשהו קרה
|
עוד בילדותי עמים שלמים נחו על כתפיי,
עוד בילדותי אשמה גדולה תלויה הייתה עליי.
|
כשהיו אלה כאבים של סתיו
קראתי להם עינויי הסתיו
כשהיה זה אובדן של חורף
קראתי לזה הגמילה הקרה
|
תן לי דקה
אני חוזרת שמחה
מבטיחה
|
|
|
לא אכפת לי בכלל
מה שאומרים
עליי, הם יכולים
להגיד מה שבא
להם ועדיין לי
לא יהיה אכפת.
כי להיות אכפתי
זה כבר לא דבר
כל כך מקובל
בחברה המודרנית,
עדיף הרבה יותר
להיות אדיש
וקולי.
מהוהאואהואהו |
|
