[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לחן עממי הוא כינוי שרכש משתמש זה לאחר שפתח בלוג
אנונימי בו פירסם את שיריו. בזמן שבלוגו שיגשג
(עאלק) הוא פתח דף יוצר בבמה חדשה. הוא נולד בשנת
1992 וגר במרכז הארץ. בדף זה תוכלו לקרוא את שיריו
המצליחים ביותר ואלה שקצת פחות. הוא מוסר שתקראו את
שיריו ותהנו!



יום נעים,
        אני.




לרשימת יצירות השירה החדשות
בליל ירח מלא,
בגעגוע מתמלא
אלייך.

למה צריך חלון, אם אין לי אוויר?
לא צריך חור אוורור, אם אני חנוק מבפנים.

לתפוס את הרגע,
לדעת לפתע.
עכשיו, זה הזמן.
עכשיו מצוין.

שיער מוזהב,
חיוך רחב,
ככה נצעד,
יד ביד.

כל כך טוב
ללכת ברחוב
ולחשוב

יש אחד שחושב שהוא אופטימי,
רואה רק טוב, טוב זה נדוש
ולמרות שהוא ידע מראש,
שאופטימי זה רגוע
ובאופטימי הכל ידוע.

החלום,
משקף את התת-מודע.
אומר שלום,
אל עבר הלא נודע.

סתם קיוויתי,
רק רציתי,
לא בכיתי
ואמרתי סתם.

אותה שאלה שמאחדת עולמות,
אותה שאלה עם כמה מילים בודדות,
ואותה השאלה, השאלה הגדולה,
השאלה שלעולם לא נשאלה...

הוא אהב אחת שסירבה לו,
הוא אהב שנייה שלא נענתה לו,
הוא אהב שלישית, זה עבר לו.
ועכשיו, הוא לבד.

אוו... הצעקה...
את כולם היא מכה.
הם לא מצפים
ואותה שומעים.

לתפוס את הרגע,
לדעת לפתע.
עכשיו, זה הזמן.
עכשיו מצויין.

זאת היא, ולא אחרת,
אותה הגברת, אותה אדרת.
כן, את זאת אני אוהב,
כן, היא עושה לי כואב בלב.

עבר. עבר.
מה שהיה נגמר.
כלום לא נשבר,
לא הלב, לא הצוואר.

עוצמים עיניים, רואים רק שחור.
אחרי שתי דקות, של מחשבה,
פותחים עיניים, כולם בלבן צחור,
אז חושבים- יש עוד תקווה.

ילדים גדולים מהחיים,
ילדים גדולים מההורים,
אתם לא מבינים?
אנחנו ילדים גדולים.

כתבתי לה שירים,
במקומות נסתרים.
היא לא ידעה,
היא לא רגעה.

לא יודע אותי,
לא יודע אותך,
לא יודע אותנו,
לא יודע.

מה עושים?
לאן מתקדמים?
איך מכל זה לרגע יוצאים?

ממשיך לכתוב, בלי להפסיק.
כותב בעט, לא טוש מחיק.
מילים שנכתבו, עם טעם מצוין,
מילים שנאמרו, אין להחזירן.

אם את המסלול אתם עוברים בחיים,
בפרס הגדול אתם זוכים-
פגישה אישית למעלה עם אלוהים.

זה משהו משהו,
זה הכל בשבילי.
ואם אין לך כזה,
תלווה את שלי.

מתחבא מהחיים,
מתנתק מההורים,
מסתתר מחברים,
מכאן לאיפה ממשיכים?

יש לה שם בדוי,
מספר חסוי
והכל זה סתם סיפור כיסוי.

בפנים עמוק
מסתתר,
עמוק, עמוק,
מישהו אחר.

מאיפה מתחילים, מאיפה מתחילים?
מלמטה, מלמעלה, מהצדדים?
הכהה או הבהיר, החום או הלבן?
שמישהו יסביר, כלום לא מובן.

רגע לפני שהכל מתחיל
תחשבו על תרגיל,
תדעו מה בו עושים
ותבינו את החוקים.

רק אני לבד,
רק אני בצד,
איתך.

רק לך רציתי לכתוב,
את הטוב מהכל ואת כל הטוב.

שחר אדום.
שחר אדום.
וככה עובר לו עוד יום.

חיים ומוות ביד הלשון
ואתה לא רוצה להיות הראשון.
אז עצור, תשקיע עוד אהבה
וחכה, תקדיש קצת מחשבה.

לא כותב בשבילכם, כותב בשבילי.
חבל רק שאני מדבר לעצמי.
נכון, אתם פה, אבל אתם באמת איתי?

שני קווי מחשבה מנוגדים,
שני פסי אהבה מתלכדים.
שניים שונים, מכף רגל ועד ראש,
שניהם, עוד לא החלו לחשוש.

שקט. שקט.
בלי לומר דבר.
מי מבלה בסתר?
מי חוזר מאוחר?




אם היית אות
בתוך ריבוע ברשת
לא היית רוצה
שיתעלמו ממך.
"אירגון האותיות
הנשכחות"


תרומה לבמה





יוצר מס' 60768. בבמה מאז 20/3/06 11:48

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללחן עממי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה