|
All my life is on me now, hail the pages turning
And the future's on the bound, hell don't know my
fury
You're all I need, you're all I need, you're all I
need
You're all I need, you're all I need, you're all I
need
You're all I need - and maybe some faith would
Do me good
I don't know what I'm doing, don't know should I
Change my mind, I can't decide, there's too many
Variations to consider
No thing I do don't do no thing but bring me
More to do,
It's true, I do imbue my blue unto myself,
I make it bitter
Baby, lay your head on my lap one more time
Tell me you belong to me
Baby say that it's all gonna be alright
I believe that it isn't
("on the bound", fiona apple)
מאז שאנה הגיעה לניו יורק, לפני כשנה, היא מקפידה מדי יום
ביומו על ריצה בפארק בשעות הבוקר המוקדמות. הריצה הייתה השיא
שביומה, פת הלחם בחייה בעיר הגדולה.
|
כשנולדתי ההורים שלי קראו לי אהובה. אכזרי מאוד היה השקר הזה.
|
שלושה ימים לפני שסבא אהרון מת, למדתי בגן איך ללבוש מעיל.
|
אני ואסנת הגענו למקטע הששה עשר בשביל חוצה ישראל ואנו יושבות
כעת סביב מדורה מאולתרת.
|
"את מבינה גברת שפירא", מסביר לי דוקטור ניסים לאט ובנימוס,
"אנחנו צריכים לנתק את בעלך ממכונות ההחייאה למשך שלושים
שניות, כדי לראות אם הוא יכול לנשום בעצמו. במידה ולא יצליח,
מדובר במוות מוחי. את מבינה אותי?"
|
|
|
אם תולשים ליתוש
את הכנפיים, איך
הוא יתוש? |
|
